בספרו החדש, "International Law and Civil Wars: Intervention and Consent", סוקר אליאב ליבליך (המרכז הבינתחומי הרצליה) את הדין הבינלאומי ביחס להתערבות בינלאומית במלחמות אזרחים. הספר בוחן את שאלת חוקיות השימוש בכוח של מדינה זרה לבקשת הממשלה המקומית בלחימה במלחמת אזרחים.
על-פי הנציב העליון למען זכויות אדם של האו"ם (OHCHR), חלה לאחרונה עלייה חדה בפשעי מלחמה והפרות זכויות-אדם ברפובליקה המרכז-אפריקנית, לרבות פשעי הוצאה להורג ללא משפט; שימוש צבאי בקטינים; אלימות מינית; הטלת מומים; היעלמויות של אזרחים והפרות נוספות. מאז שכוחות המורדים השתלטו על בירת הרפובליקה בחודש מרץ 2013 גובר החשש כי קיימות הפרות בוטות של זכויות-אדם ברפובליקה.
שרה קנדל (Grotius Centre for International Legal Studies) ושרה נואוון (University of Cambridge) מנתחות את ההשפעות של המשפטיזציה של קורבנוּת (victimhood) במשפט בינלאומי פלילי במאמרן "Representational Practices at the International Criminal Court: The Gap between Juridified and Abstract Victimhood". לטענתן, הסיבה ליצירת המשפט הפלילי הבינלאומי היא הרצון להגיע לצדק עבור קורבנות עבירה, אך כורח הנסיבות בהליכים מורכבים ב-ICJ מצמצם בהרבה את מספר הקורבנות המוכרים במשפט. המאמר בוחן את משמעות הפער בין הרצון להגן על קורבנות לבין היכולת להכיר בהם במשפט.
בשני העשורים האחרונים התרבו מספר הערכאות הבינלאומיות בעולם, אך עדיין עומדות שאלות רבות ביחס ליעילותם בהכוונת התנהגותם של שחקנים בינלאומיים. בספרו "Assessing the Effectiveness of International Courts", בוחן יובל שני (האוניברסיטה העברית בירושלים) את האפקטיביות של מספר טריבונאלים ובתי-דין בינלאומיים, במטרה להבין מי מהם משיג את המטרות שלשמן הם הוקמו, ואילו מנגנונים בינלאומיים מצליחים יותר בהשגת מטרות אלו.
