בית-המשפט לערעורים בפלורידה קבע בעניין Comins v. Vanvoorhis כי בלוגרים הם חלק מ"המדיה העיתונאית", כהגדרתה בחוק לשון הרע של פלורידה. במקרה דנן, סטודנטים באוניברסיטת פלורידה פרסמו בבלוג שלהם ידיעה על איש עסקים, כריסטופר קומינס, שירה בשני כלבים בחצרו. קומינס הגיש תביעת לשון הרע נגד הסטודנטים בגין פרסום הידיעה בבלוג. חוק לשון הרע בפלורידה קובע כי לנציגי המדיה הנתבעים תינתן התרעה של חמישה ימים לפחות בטרם הגשת התביעה. משלא פעל כך, דחה בית-המשפט קמא את תביעתו של קומינס על הסף. קומינס ערער על החלטה זו. בית-המשפט לערעורים בפלורידה אישר את פסיקת בית-המשפט קמא, ואף הדגיש את חשיבותם של הבלוגרים לחברה האמריקאית. במקרה אחר באותו הקשר, לאחרונה הודיע הסנאט כי לא יחדש את אשרת העיתונות ל-SCOTUblog, אתר המסקר את פסיקותיו של בית-המשפט העליון האמריקאי עבור מדיות עיתונאיות רבות. לדבריו של מייסד האתר טום גולדשטיין, מדובר בהבחנה אבסורדית שמבצע הסנאט בין עיתונות מסורתית לבין העיתונות הדיגיטלית, וכאמור, בתי-המשפט כבר העניקו לבלוגרים העיתונאים מעמד של מדיה עיתונאית בתביעות העוסקות בלשון הרע.
רשות המיסים האמריקאית (IRS), הוציאה הנחיה חדשה המגדירה את הביטקוין (אמצעי תשלום וירטואלי בינלאומי) כסחורה ולא כמטבע, כפי שהיה ניתן לחשוב, כך שיחולו עליו כל הכללים בהם הרשות משתמשת במיסוי מניות ועסקות ברטר. כפועל יוצא מכך, משתמשי הביטקוין יצטרכו לשלם מס על ההפרש בין מחיר הקניה של הביטקוין לערך הסחורה שנקנתה. בישראל, הוקם בינואר 2014 איגוד הביטקוין הישראלי, הפועל לקידום הסדרת הסחר בביטקוין ומתן שירותי ייעוץ למשקיעים. מערכת המשפט בישראל טרם דנה בשאלת מעמדו המשפטי של הביטקוין והאם מדובר במטבע או בסחורה. לדיון נרחב על מעמדו של הביטקוין בארץ, ראו את רשימתו של עו"ד יהונתן י. קלינגר "ביטקוין: מטבע, סחורה או בן-כלאיים חדש?".
בית-המשפט העליון של ארצות-הברית פסק בעניין Marvin M. Brandt Revocable Trust v. United States וחיזק את אחת התפישות החשובות במשפט האמריקאי ובמשפט המקובל ביחס לוודאות וצפיות של זכויות הקניין של האזרח. בשנת 1875 נחקק חוק שמאפשר לחברות הרכבות להניח מסילות רכבת בכל מקום שהן יחפצו, כדי להקל על פרוייקט המסילה האמריקאי. הכלל היה שבמקרה והמסילה או התחנה ינטשו, הקרקע תחזור לבעליה המקוריים. ב-1988 נחקק חוק שקובע שניתן להסב מסילות נטושות לשבילי פנאי ("Rail-Trail") מבלי שהקרקעות ישובו לבעליהם וללא פיצוי כספי לבעלי הקרקע. לטענת התובעים במקרה דנן, חוק הסבת המסילות פוגע בתיקון החמישי לחוקה האמריקאית,הקובע כי אין להפקיע קרקע או רכוש פרטי מבלי לפצות את הבעלים. בעלי הקרקע ביקש שהממשל יפצה אותם או שתשוב אליהם הבעלות על הקרקע בהתאם לחוקי הקניין של המשפט המקובל. המדינה טענה שנוצרה זיקת הנאה בשטח והיא עדיפה על המשפט המקובל. בית-המשפט העליון פסק ברוב של 8 נגד 1 בעד בעלי הקרקע ונגד המדינה, בטענה שהמדינה טענה טיעון הפך בתיק ישן משנת 1942, ובעיקר מכיוון שכאשר מסילות הרכבת ננטשו, השטח חזר להיות של בעליו המקוריים והמדינה אינה שומרת את זיקת ההנאה שלה.
בארצות-הברית, הלשכה להגנה פיננסית על הצרכן (CFPB) הטילה קנס של 727 מיליון דולר על Bank of America, בטענה כי הבנק משתמש בפרקטיקות שאינן חוקיות, כגון שיווק מטעה וחיובי כרטיסי אשראי שאינם הוגנים, וזאת בניגוד ל-Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Financial Protection Act. החוק, אשר נחקק כתגובה למשבר הפיננסי של 2008 ומטרתו לחזק את היציבות הפיננסית, מסמיך את ה-CFPB לנקוט בפעולות משפטיות נגד מוסדות פיננסיים שפועלים בשיטות הונאה ובאמצעים לא הוגנים כלפי הציבור.
