במאמרו "Self-Defence for Institutions" ניקולס ברבר (University of Oxford) דן במנגנונים להגנה עצמית של רשות שלטונית אחת אל מול רשות שלטונית אחרת. המאמר בוחן את חשיבות המנגנונים להגנה עצמית העומדים לרשות השלטונית כחלק מעקרון הפרדת הרשויות, תוך סיווג המנגנונים לחיוביים ולשליליים, כשמטרתם הכוללת היא שמירה על מאזן הכוחות בין כלל רשויות המדינה, הדרוש למען קיום עקרונות הדמוקרטיה. הדיון בעקרון הפרדת הרשויות ומנגנוני ההגנה העצמית של רשות שלטונית רלוונטיים היום בישראל במיוחד, וזאת לאור הדיון הער בעקבות הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג).
ווסטמינסטר, מסצ'וסטס עשויה להיות העיר הראשונה בארצות-הברית שתוציא את מכירת הסיגריות אל מחוץ לחוק. מחלקת הבריאות של העיירה, לה הסמכות לחוקק חוקי עזר עירוניים בנושאי בריאות הציבור, מעוניינת לאסור באופן גורף מכירה וחלוקה של מוצרי טבק, לרבות סיגריות אלקטרוניות. עם זאת, הצעת החוק עירוני העומדת על הפרק אינה אוסרת את פעולת העישון, כך שניתן יהיה לעשן באמצעות מוצרי טבק שנקנו מחוץ לעיר. כמובן שחברות הטבק, דוגמת חברת "פיליפ מוריס" יצרנית הסיגריות הגדולה בארצות-הברית, מתנגדות להצעה וטוענות שהחוק יפגע בעסקים קטנים.
מספר חברות נשק עתרו לבית-המשפט הפדרלי במדינת קליפורניה, בטענה שהחוק המדינתי האוסר הצגת פרסומות לאקדחים באופן פומבי אינו חוקתי. לטענתן, התיקון השני לחוקת ארצות-הברית מתיר מכירת נשק, ואם לא די בכך, התיקון הראשון מתיר את חופש הביטוי המסחרי, במיוחד כאשר השירותים או המוצרים הנסחרים, כגון כלי נשק, מוגנים בזכות חוקתית. יתר על כן, החשש מאיבוד רישיון העסק בשל עבירה על החוק, פוגע במהלך העסקים וברווחיות החברות. טענה נוספת היא לאפליה, מכיוון שבתי-עסק אחרים (שאינם סוחרים בנשק) רשאים להציג תמונות של אקדחים מחוץ לחנות. לטענת העותרים חוקים דומים קיימים בוושינגטון, בטקסס ובפנסילבניה, אך רק בקליפורניה החוק נאכף בצורה קפדנית.
ספר חדש בשם Too Big to Jail: How Prosecutors Compromise with Corporations של פרופ' ברנדון גארט (University of Virginia) מתחקה אחר מערכת היחסים הקיימת בין חברות גדולות לבין בתי-המשפט בארצות-הברית. בספר נטען כי לאור האינטרסים הסותרים של המדינה, הרצון למצות את הדין מן הצד האחד, ולמנוע קריסה כלכלית מן הצד האחר, זוכות חברות גדולות שפשעו להסדרים לבר-משפטיים שלא מסתיימים בענישה פלילית. גארט מציג את מקרה הבוחן של הבנק הענק HSBC. נגד הבנק הוגשה תביעה בגין סיוע להלבנת כספים עבור קרטלי סמים ומדינות עוינות, אך ביום הגשת התביעה הוסכם על דחיית ההליך על-מנת לאפשר לבנק לתקן את דרכיו באמצעות מנגנון Deferred Prosecution Agreement. הבנק ביצע שינויים נרחבים ושכלל את מערכת איתור הכספים שלו, אך מעולם לא הורשע בפלילים.
בית-המשפט העליון של הונגריה, הקוריה (The Curia), קבע כי סעיפים מסוימים בתקנות שהוציאה המועצה העירונית של בודפשט, המגבילים את השימוש של הומלסים במרחב הציבורי, הם בניגוד לחוק. העתירה הוגשה על-ידי נציב תלונות הציבור בטענה כי התקנות כוללניות מדיי ומגדירות מקומות רבים בהם חסרי-בית לא יוכלו להתגורר בהם. לדברי בית-המשפט, היותו של אדם חסר בית הינו מצב קיומי, מצב היוצר אחריות חברתית על הקהילה. על-כן, לא ייתכן כי תהיה ענישה על התגוררות במקומות ציבוריים, כל עוד היא לא מהווה סכנה לציבור. בית-המשפט העליון ייתן את פסיקתו הסופית בעניין לקראת סוף השנה, לאחר שבית-המשפט לעניינים חוקתיים ייתן את חוות-דעתו בעניין אך עם זאת, חלקים רבים מהתקנות כבר הוכרזו כחורגים מהסמכות שהוקנתה לעירייה בחוק (2012 law on minor offences) והעירייה נדרשה לתקן אותם עד סוף השנה.
בית-המשפט המחוזי במחוז האריס, טקסס (District Court for the Eastern District of Harris County, Texas), פסק לאחרונה כי התגברות משמעותית בתנועת הרכבים בעקבות הקמה צפויה של פרויקט דירות באזור עונה על ההגדרה של מטרד בחוק. על-מנת שפעילות מסוימת תוגדר כמטרד, נדרש שבעל קרקע (landowner) ישתמש בה בצורה כזאת שתפריע לבעל קרקע אחר בסביבתו, בדרך הגורמת לפגיעה מהותית ובלתי סבירה לקניינו של האחר. קבלתה של התביעה מעלה חשש אמיתי מפני הגשתן וקבלתן של תביעות אשר אינן נובעות מסיבות ענייניות אלא מתוך גישה של "לא בחצר האחורית שלי" (NIMBY). עד כה רק נבחרי ציבור נלחמו נגד פיתוח עירוני, וזאת רק כאשר מסה קריטית של בוחרים תמכו בכך. התקדים החדש יאפשר לבודדים להטיל וטו שייפגע בתהליך הפיתוח העירוני.
השתתפו בהכנת הסקירה: מור גנון, אביב להט, תומר ניב, תומר קנת ואלון רווח ערכה: ירדן שניאור.
