חבר פרלמנט בכווית הואשם בפגיעה בכבוד האומה האסלמית ובהעלבתה, לאחר שהביע תמיכה בלגליזציה של מכירת אלכוהול במדינה. על-אף שטען כי רק ציין עובדה היסטורית, לפיה הכוויתים היו ידועים לאורך השנים כצרכני אלכוהול, ושאין בכוונתו לפעול לשינוי החוק במדינה, קיתונות של ביקורת הופנו כלפיו מצד התקשורת הכוויתית ומצד חברי פרלמנט אחרים, על רקע האיסור החוקי במדינה על מכירה וצריכה של אלכוהול בשטח המדינה מכוח חקיקה שהחלה כבר בשנת 1963. יש לציין שעל-אף שהדת המוסלמית רואה בצריכת אלכוהול חטא, במדינות כמו מצרים, לבנון, ירדן, מרוקו ותוניסיה מכירת אלכוהול איננה אסורה על-פי חוק.
הפרלמנט הפקיסטני העביר חקיקה שתאפשר לבתי-הדין הצבאיים במדינה לעסוק בתביעות הנוגעות לחשודים במעשי טרור. מהלך זו מהווה חלק ממגמת הרחבת המאמצים למלחמה בטרור ומגיע בעקבות הטבח בבית-הספר שהתרחש ב-16 בדצמבר על-ידי הטאליבן, בו נהרגו 151 אנשים, מתוכם 142 ילדים. החקיקה תאפשר לבתי-הדין לזרז הליכים משפטיים נגד חשודים בפעילות טרור, וכן להגן על השופטים והעדים שייקחו חלק בהליכים המשפטיים מפני איומים פוליטיים. על-אף מטרתו החשובה של החוק, יש החוששים כי החקיקה, שנותנת כוח רב מדי לצבא ולבתי-הדין, עלולה להביא לפגיעה בזכויות האדם של החשודים, ולמרות זאת לא תביא לשיפור יכולתה של מערכת המשפט הפקיסטנית להתמודד עם טרור.
מזכיר האו"ם, באן קי-מון, קיבל את מסמכיה של הרשות הפלסטינית אשר יאפשרו את קבלתה כחברה בבית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) באפריל הקרוב. לצעד זה קדמה חתימתו של ראש הרשות, מחמוד עבאס, על אמנת רומא. המשמעות המעשית של הפיכתה של הרשות לחברה בבית-הדין היא שכעת היא תוכל לטעון בבית-הדין נגד פשעי מלחמה שלכאורה בוצעו על-ידי ישראל. ישראל הגיבה לצעדים אלו במניעת העברת כספי מיסים בסך 127 מיליון ש"ח לרשות, ובנוסף הארגון הישראלי "שורת הדין" הודיע על הגשת תלונה לבית-הדין על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על-ידי שלושה מראשי הארגון לשחרור פלסטין.
בית-המשפט העליון בקונטיקט הורה לילדה בת 17 הסובלת מלימפומה על-שם הודג'קינס לעבור טיפולי כימותרפיה בניגוד לרצונה ולרצון אמה. לאחר שהאם ובתה הביעו התנגדותן, המדינה קבלה חזקה על הנערה ואילצה אותה לעבור את הטיפולים. בתגובה, עורכי-הדין של הנערה ואמה פנו לבית-המשפט בטענה כי הזכויות החוקתיות של הנערה הופרו, וכי יש להעניק לה את הזכות לבחור בעצמה מה יקרה לגופה ולחייה בהסתמך על דוקטרינת "הקטין הבוגר", המכירה בכך שבני-נוער בגילאי 16–17 מסוגלים לקבל החלטות רפואיות מורכבות, לרבות הבחירה לסרב טיפול. כאמור, טענות אלו נדחו.
דו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי לשכת עורכי-הדין הבינלאומית בוחן את ההתמודדות המשפטית עם אסונות טבע, כגון הטייפון שאירע בפיליפינים בשנת 2013. לטענת מחברי הדו"ח, זכויות האדם בדין הבינלאומי התפתחו בתגובה לנזקים שנעשו ישירות על-ידי האדם, ולכן אינן מותאמות להגנה משפטית מפני נזקים עקיפים על-ידי כוחות הטבע. הדו"ח כולל מספר המלצות לפיתוח הדין הקיים, כגון הכרה משפטית בנפגעי אסונות טבע, הגברת האחריות הסביבתית של תאגידים, והפעלת הסמכות השיפוטית של בית-הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ושל בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
במחוז לוס אנג'לס במדינת קליפורניה נחקק בשנת 2012 חוק האוסר על הפקת סרטים למבוגרים ללא שימוש באמצעי מניעה, ומחייב את מפיקי הסרטים לשלם עמלה עבור היתר בריאות מטעם מחלקת הבריאות של המחוז. כאשר התבקשה חברת ההפקות Vivid Entertainment לשלם את העמלה, היא הגישה תביעה נגד הפרלמנט המחוזי בטענה שהחוק אינו חוקתי ומגביל את חופש הביטוי שלהם לפי התיקון הראשון של חוקת ארצות-הברית. בית-המשפט דחה את טענתה, והחברה ערערה לבית-המשפט הפדרלי לערעורים (9th Circ.) אשר אישר את פסיקתו של בית-המשפט, תוך החלת מבחן מידתיות מקל (Intermediate Scrutiny) לפיו ניתן להגביל את חופש הביטוי כאשר התוכן מיני והחוק המגביל את הביטוי מגן על השלכות עתידיות, כגון הגברת הסיכוי למחלות וזיהומים בקרב משתתפי הסרטים.
השתתפו בהכנת הסקירה: נל בן-עמי, תומר ניב, מיכל פינקלשטיין ודרור שריג. ערכה: ירדן שניאור.
