יורשיו של הזמר בוב מארלי הגישו תביעה שעניינה השימוש בדמותו של הזמר המנוח בניגוד לחוק העוולה המסחרית (Trademark Act). לטענת היורשים השימוש בדמותו הותרה לחברה Fifty-Six Hope Road Music בלבד, וזאת אך ורק כדי לשמר את המסר החברתי בו האמין. היורשים טענו כי השימוש ההמוני שעושות חברות רבות מהווה הפרה של החוק ויוצר הטעייה באשר למקור המוצרים. בית-המשפט לערעורים בארצות-הברית קבע כי הופרה הזכות לפרסום המצויה בידי היורשים ונוצרה הטעייה ממשית בעקבת שימוש בדמותו, ועל-כן אסר לעשות כל שימוש מסחרי בדמות הזמר ללא קבלת היתר מתאים מבעלת הזכויות.
בית המשפט המנהלי במצרים דחה את הבחירות הפרלמנטריות שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש מרץ עד להודעה חדשה. ההחלטת נקבעה בשל החלטת בית-המשפט העליון החוקתי במדינה שביטל חלק מחוק הבחירות המצרי בשל אי-חוקתיות. החלק שבוטל הוא תוספת לחוק שנוספה על-ידי הנשיא לשעבר א-סיסי, אשר הוסיף 567 מושבים חדשים בפרלמנט, מתוכם 420 מושבים אשר עשויים להיות מאוישים על-ידי יחידים, 120 מושבים אשר יאוישו על-ידי רשימות המפלגות ו-27 מושבים יאוישו על-ידי הנשיא.
בית-המשפט העליון באוסטרליה קבע כי תחנת הרדיו האוסטרלית Day2 חייבת בפלילים, ורשות התקשורת והמדיה האוסטרלית רשאית להתחשב בכך לצורך הדיון בשאלה אם להעניק לתחנה רישיון שידור. ההחלטה הגיעה בעקבות המקרה המצער בו תוכנית רדיו מהתחנה האוסטרלית השיגה במרמה מידע על אודות הדוכסית קייט מידלטון מאחות בבית החולים בו הייתה הדוכסית מאושפזת, בעקבות פרשה זו התאבדה האחות שנתנה את המידע.
בית-המשפט העליון בקליפורניה פסק פה-אחד שחוק "ג'סיקה", הקובע הגבלות על מקום המגורים של עברייני מין, מפר את זכויותיהם החוקתיות של העבריינים המשוחררים ופוגע בזכותם לחירות. לפי החוק, לעברייני מין אסור לגור בטווח של 2000 רגל (כ-700 מטר) ממקומות התאספות של ילדים, דוגמת בתי-ספר או פארקים, וזאת, ללא תלות בשאלה אם מדובר בעבירת פדופיליה או לאו. הדיון בחוק עלה לסדר היום בעקבת שיעורם הגבוה של עברייני מין חסרי-בית, שהגיעו למצב זה עקב היעדר כמות מספקת של מקומות מגורים ההעונים לדרישות החוק. תופעה זו מקשה על מעקב והשגחה על המשוחררים ובכך מגבירה את הסיכון לציבור.
בארצות-הברית אישרה לשכת עורכי-הדין האמריקאית (ABA) קבלה ללימודי משפטים באוניברסיטאות השונות ללא מעבר של בחינת מיון משפטית (LSAT). המהלך נוצר לאור ירידה חדה בנרשמים לבתי-הספר למשפטים, מגמה שהחלה בתחילת העשור הנוכחי. בעקבות האישור, שתי אוניברסיטאות (Iowa College ו-State University of New York) הודיעו כי לראשונה הן זונחות את בחינת המיון והן תקבלנה ללימודי המשפטים סטודנטים על בסיס הישגים גבוהים בלימודים בלבד.
פרופ' מלקולם פילי מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מבקר במאמרו "The Unconvincing Case Against Private Prisons" את הגישה המשפטית של הכרעת הרוב בבג"ץ הפרטת בתי הסוהר משנת 2009, שפסל העברת סמכויות כליאה מהמדינה לידיים פרטיות. המחבר טוען כי למרות הקסם שבתיאוריה הנחרצת על מונופול הכוח המדינתי, מורכבות המציאות אינה תומכת באימוץ גישה דיכוטומית כל-כך. המאמר מציג דוגמאות היסטוריות מבריטניה ומארצות-הברית לשילוב המגזר הפרטי בתהליכי שפיטה וכליאה, ומתאר מודלים מוצלחים של הפרטת בתי-כלא ומתקני שיקום לנוער במדינות שונות. מסקנתו המעדיפה התבססות על ניסיון בפועל ולא על תיאוריה בלבד מהדהדת את דעת המיעוט של השופט אדמונד לוי, שטען כי יש להפעיל ביקורת חוקתית רק לאחר הפעלת בית הסוהר הפרטי, וכשהפגיעה בזכויות תעמוד למבחן המציאות.
בית-המשפט העליון בדרום-קוריאה קבע כי החוק המדינתי האוסר על ניאוף אינו חוקתי ולכן בטל. החוק שנפסל נחקק בשנת 1953 וקבע את מעשה הניאוף כעבירה פלילית שעונשה עד שנתיים מאסר. ההחלטה לבטלו התקבלה ברוב של שבעה שופטים נגד שניים, והתקבלה לאחר שבארבעה מקרים קודמים בית-המשפט אישר את היותו חוקתי. משנת 1985 ועד היום הורשעו בעבירת ניאוף כ-53,000 אזרחי המדינה ונכלאו מעל 35,000 מהם. עניינם של חלק מהמורשעים צפוי להיפתח מחדש בעקבות הפסיקה. חוקים נגד ניאוף קיימים עדיין במדינות רבות בעולם, בהן חלק ממדינות ארצות-הברית, על-אף שבמרבית המקרים המדינות אינן נוהגות לאכוף את האיסור כעניין שבשגרה.
ועדת התקשורת הפדרלית של ארצות-הברית (FCC) אישרה את המדיניות הידועה כ"ניטרליות הרשת", שמשמעותה כי אף גורם בממשל או בתאגיד מסחרי, אינו בעל בעלות מסוימת על רשת האינטרנט. ההחלטה ממוענת בעיקרה לספקיות האינטרנט, המתנגדות העיקריות להחלטה, אשר בניגוד למצב הנוכחי לא יוכלו עוד ליישם מדיניות פנימית לפיה הן מאטות או חוסמות ספקיות שירותי תוכן, כגון נטפליקס, שמאטות לדעתן את תעבורת הרשת, ובהתאם, גם להגביר תעבורת ספק תוכן אחר בעד תשלום.
השתתפו בהכנת הסקירה: אושרה גואטה, מור גנון, אביב להט, עידו מור-חיים, יהונתן רובנס ואלון שפריר ערך: אורן חייקין.
