פירמת עורכי-דין אמריקאית, רכשה לראשונה בעולם מערכת לשימוש משפטי בבינה מלאכותית (Artificial Intelligence). המערכת החדשה תישאל שאלות ב-"שפה טבעית" ותספק מענה ישיר וממוקד, כאשר השאיפה היא כי בעתיד בינה מלאכותית תשמש כחלופה לעורך-דין עצמאי ואף תוכל להופיע בפני בתי-המשפט. בינה מלאכותית – בניגוד לכלי חיפוש אחרים הקיימים כיום – היא בעלת יכולת למידה, לכן ככל שתבחן המערכת יותר נושאים תוכל לשכלל את תהליך הסקת המסקנות בהתאמה למקרה ספציפי. על-מנת שתהא למערכת החדשה יכולת לנתח בעיות מורכבות שידמו חשיבה אנושית-משפטית כמעט לחלוטין, על המערכת יהיה להתקדם לעבר ה"בינה החזקה". הבינה המלאכותית נבחנת על-ידי "מבחן טיורינג".
בשנים האחרונות החלה הכתיבה האקדמית לדון בהשפעות הבינה המלאכותית על מקצוע עריכת-הדין. בחינת השפעת הבינה המלאכותית נבחנה בכנס שנערך במרכז הבינתחומי על-ידי מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. כך למשל, נבחנו ההשלכות המשפטיות והאתיות בזירת הבינה המלאכותית.
"וואסאפ", אפליקציית המסרים שבבעלות פייסבוק נחסמה בברזיל בפעם השנייה לאחר ששופט הוציא צו מניעה זמני בעקבות סירובה לסייע לרשויות בחקירה פלילית בנוגע לחשוד בניהול רשת ענפה להברחת סמים. השופט הורה לחברת טלקום הפועלת בברזיל להשעות את פעילות האפליקציה ברחבי המדינה ל72 שעות. לאחרונה אנו עדים לחברות נוספות המסרבות לחשוף מידע אישי אודות לקוחותיהם בטענה שהן מגנות על פרטיות הלקוח, ואף דיווחנו כאן על הצעת-חוק שתאפשר לממשל האמריקני להשיג מידע מחשבונות האי-מייל בעקבות מגמה זו. חברות הסלולר הוסיפו כי האפליקציה חייבת להיות מחויבת לאותם חוקי משחק במדינה, והמנכ"ל הישראלי של ספקית הסלולר הגדולה בברזיל, vivi, אף טען בשנת 2015 כי וואטסאפ היא "פיראטיות טהורה". לטענתם, העובדה שיש מפעיל בלי רישיון בברזיל היא בעיה המונעת תחרות הוגנת אל מול רשתות השומרות על חוקי המדינה.
שופט בית המשפט המחוזי במיאמי (circuit court for the 11th circuit) פסק כי החידוש של עונש המוות על-ידי מדינת פלורידה איננו חוקתי בשל היעדר הדרישה להסכמה פה-אחד של המושבעים לאישור גזר-דין חמור זה. השופט הרחיב בפסק הדין כי החוק סותר את הדרישה בתיקים פליליים להגיע להסכמה מלאה. החוק, שחודש במרץ האחרון, דורש שלפחות 10 מתוך 12 מושבעים יסכימו על עונש המוות, אחרת יכריעו המושבעים על מאסר עולם. החידוש של החוק נעשה בתגובה לבית המשפט העליון בארצות-הברית אשר פסק כי אופן מתן גזר הדין במדינה איננו חוקתי. כיום, בכל המדינות בארצות-הברית בהן יש עונש מוות מלבד פלורידה, אלבמה ודלאוור, ישנה דרישה של הסכמה מלאה של חבר-המושבעים במתן גזר-דין מוות. בישראל התעורר לאחרונה דיון בשאלה האם יש להרשיע אדם בעבירה פלילית על-סמך דעת רוב כאשר קיימת דעת מיעוט מזכה, לאור פסיקת בית-המשפט העליון שהרשיעה את רומן זדורוב ברצח בדעת רוב. השופט דנציגר ציין כי לדעתו כאשר יש דעת-מיעוט מזכה, מחייבת חזקת החפות לזכות את הנאשם.
חברת פייסבוק ניצבת בימים אלה בפני תובענה ייצוגית מצד משתמשים במדינת אילינוי שבארה"ב, בשל טכנולוגיית "זיהוי פנים" שהיא מפעילה, בטענה שהדבר מפר את פרטיותם ומהווה שימוש במידע הביומטרי שלהם. התובענה צלחה את המשוכה המשפטית הראשונית, כאשר בית משפט פדרלי בארה"ב דחה את בקשת החברה לדחייה על הסף.
טכנולוגיית זיהוי הפנים מאפשרת לפייסבוק גישה לתמונות שמשתמשים מעלים לרשת החברתית, "מזהה" תווי פנים ייחודיים לאנשים ספציפיים, ומאחסנת את המידע במסד הנתונים שלה. בהתבסס על כך, התוכנה מזהה את אותם האנשים בפעם הבאה שתמונתם עולה לרשת, ומציעה לחבריהם "לתייג" אותם, באופן אוטומטי. התובעים טוענים שטכנולוגיית זיהוי הפנים של פייסבוק מחייבת את החברה להשיג הסכמה מפורשת מצד משתמשיה, מכוח החוק לפרטיות המידע הביומטרי.
תביעות דומות הוגשו באחרונה כנגד חברות טכנולוגיה נוספות, ובהן גוגל ו-Shutterfly, המספקת שירותי שיתוף ועריכה של תמונות. במחוזותינו, חוק המאגר הביומטרי מהווה ניסיון חסר תקדים ליצור מאגר מידע של כל אזרחי מדינת ישראל. כיום נדרשת הסכמה בכתב מצד אזרחים למסירת מידע ביומטרי במסגרת תקופת המבחן ("פיילוט") של החוק. לצד הטעמים בעד מאגר זה, בדבר מניעת זיוף וגניבת זהות וכן תרומה לביטחון המדינה, נשמעו גם טענות כנגדו. דו"ח מבקר המדינה מתח ביקורת על אופן יישום החוק.
באחרונה פורסמה הכרזת נשיא טורקיה באשר להותרת החוק המדינתי כנגד טרור על כנו. החוק חוקק לאחר הסכם בין האיחוד האירופי לטורקיה, במסגרתו הותוו עקרונות לבלימת כניסתם של עובדים זרים ופליטים סורים לאירופה, בתמורה להענקת סיוע כספי ולגיטימציה פוליטית לטורקיה. הכרזת ארדואן ניתנה על רקע הכרזת גורמים במועצת אירופה כי החוק פוגע בזכויות אדם, התנגשות שמעלה חששות בנוגע לעתידו של ההסכם בין הצדדים בנוגע לפליטים. סוגיית זכויות מהגרים ומבקשי מקלט, הפכה לאחד הנושאים ההומניטאריים ה"בוערים" ביותר ברחבי העולם בעת האחרונה. בתוך כך, נציין כי אכיפת זכויות האדם בטורקיה, עולה לכותרות חדשות לבקרים וביתר שאת נוכח הסירוב לשנות החוק. בישראל, סוגיית הפליטים זוכה לשיח פוליטי-ציבורי רחב, לאור התיקונים לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954, פסילת חלק מתיקונים אלה בפרשות מנחות כדוגמת: איתן – מדיניות הגירה ישראלית נ' ממשלת ישראל ודסטה נ' הכנסת, והקמת "מתקן חולות", שנועדו להתמודד עם המורכבות האנושית, המשפטית והפוליטית.
חברת 'אפל' כבר אינה בעלת זכויות בלעדיות על השם 'אייפון' בסין, לאחר שהפסידה בתביעה לחברה סינית המשתמשת בשם 'אייפון' למוצריה. בית המשפט העירוני-עממי הגבוה בבייג'ינג קבע כי חברת 'שינטונג טיאנדי', המשמשת כקמעונאית מקומית למוצרי עור, יכולה להמשיך ולהשתמש בשם 'אייפון' למוצרי החברה. התביעה נמשכת משנת 2012 והדבר שהכריע את הכף לטובת החברה הסינית, הייתה העובדה כי 'אפל' החלה לשווק את הפלאפונים שלה בסין באופן רשמי רק בשנת 2009, בעוד שהחברה הסינית, הגישה את בקשתה לסימן המסחרי שלה – 'אייפון' כבר בשנת 2007 ועל-כן לא הוכח קשר בין השניים. 'אפל', המאוכזבת מן הפסיקה, תערער, ככל הנראה, בשנית על ההחלטה, לאחר שתביעה זו הייתה ערעור על החלטה קודמת אשר הוכרעה לרעתה. גם בישראל 'אפל' נחלה תבוסה בשנה שעברה, כאשר רשם הפטנטים הישראלי קבע כי לא ניתן לרשום את עיצוב ה-'אייפון' כסימן מסחר בישראל, מכיוון שעיצובו של ה'אייפון' אינו בעל אופי מבחין של סימן מסחר.
ערך: תומר קנת
השתתפו בהכנת הסקירה: אביב להט, מתן סטמרי, עמית קראוסהר, אלה קינן, אבינדב פרויס, ערן בן-גל.
