המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".
