משפט חוקתי:
בית-המשפט החוקתי בהונגריה פסל חוק שמעניק לפרלמנט את הסמכות הבלעדית להכיר בכנסיות ובארגונים אחרים כארגונים דתיים. בית-המשפט קבע כי החוק הוא פוליטי מדי, ואינו מבטיח רמת שקיפות מספקת של הליך קבלת ההחלטות כדי להגן על חופש הדת בצורה ראויה.
בית-המשפט העליון בספרד פסל תקנה עירונית שאסרה על לבישת רעלות בבניינים עירוניים. עיריית ליידה לא הצליחה להוכיח כי האיסור ישפר את רמת הביטחון בבניינים אלו, ולכן לא ניתן להצדיק את הפגיעה בחופש הדת.
בפסק-דין חדש דן בית-המשפט העליון הישראלי באיזון שבין זכות הציבור לדעת ובין זכותו של אדם לפרטיות, כאשר מבקשים צו איסור פרסום. נקבע כי כאשר זהותו של נאשם מפורסמת ברשת האינטרנט בניגוד לצו איסור פרסום, יוכל בית-המשפט להוציא צו איסור פרסום גורף על כל פרטי הפרשה.
דוד לאו (Washington University) ומילה ורסטיג (University of Virginia) טוענים כי השפעתה של החוקה האמריקנית בעיצוב חוקות חדשות הולכת ואוזלת. לטענתם, חוקות חדשות מכילות מגילות זכויות שונות מזאת שמשוריינת בחוקת ארצות-הברית. הם מציעים מודלים פרדיגמטים חדשים לעיצוב חוקה, כגון חוקת קנדה וגרמניה, או לחלופין אמנות זכויות אדם בין-לאומיות.
האם ראוי להישען על המשפט המקובל, במקום החוקה הפורמאלית, כדי להגן על זכויות יסוד? קייסי ווטקינס (Rutgers School of Law) משווה במאמר "State v. Reed: Twenty Years of the Common-Law Privilege against Self-Incrimination in Retrospect" בין שתי פרשות דומות מאוד בארצות-הברית, אחת שנדונה בפני בית-המשפט העליון הפדרלי, והשנייה בפני בית-המשפט העליון של מדינת ניו-ג'רזי. טענת המאמר היא כי לא רק שזה לגיטימי לפנות למשפט המקובל במקום לחוקה, אלא שלעתים הדבר עדיף, מפני שכך מתאפשרים יותר גמישות וסבירות בהחלטה מאשר פניות לחוקה פורמאלית וקשיחה.
ג'ק בלקין (Yale) טוען במאמרו "The First Amendment is an Information Policy" שיש לבחון את חופש הביטוי, חופש ההתאגדות וחופש העיתונות בהקשר חיצוני רחב, של מדיניות הפצה וגידול של ידע. באמצעות דוגמאות מן העת האחרונה – האביב הערבי ופרשת ויקיליקס – מסביר בלקין כיצד ערכי חופש הביטוי קשורים למדיניות מידע וידע, לעיצוב רשתות ולתחזוקת תשתיות.
בבלוג UK Constitutional Law Group, מעלה פול ברנל מספר שאלות חוקתיות אשר אופפות את האפשרות שהועלתה לאחרונה בבריטניה, להגביל את הגישה לפורנוגרפיה (בדומה להצעת חוק בעניין המנוסחת באיסלנד).
בעשור האחרון למאה התשע-עשרה, ארצות-הברית עברה שלב אימפריאליסטי קל, בספחהּ את הפיליפינים ואת פורטו ריקו. משפטנים רבים סברו שהחוקה הופכת שטחים אלו באופן אוטומטי למדינות בברית, וכי תושביהן ייעשו לאזרחי ארצות-הברית הזכאים להגנה מלאה. בתוך שלושה עשורים,, לא נותר זכר לגישה זו. מאמרו של סם ארמן (Smithsonian Institution) "Citizens of Empire: Puerto Rico, Status, and Constitutional Change", מתאר התפתחות של "משפט חוקתי של אימפריה" בתקופה זו, על-ידי שופטים ופקידי ממשל שבכלים של עמימות יצירתית ניהלו את ההתנגשויות בין החוקה לאימפריה.
משפט וטכנולוגיה
משרד המשפטים של מחוז קולומביה הבריטית בקנדה, פרסם מסמך המתאר את השינויים הנעשים במחוז על-מנת לעדכן ולייעל את המערכת המשפטית. כחלק ממאמץ זה, המשרד הקים ערכאה מקוונת ליישוב סכסוכים קטנים ללא צורך בהגעה לבית-משפט, וללא העמסה יתרה על מערכת המשפט.
הבונדסטאג, בית המחוקקים התחתון בגרמניה, העביר חוק אשר מרחיב את ההגנות על זכויות יוצרים באינטרנט, ובמיוחד על תוכן חדשות. על אף המחלוקת החריפה בעניין, החוק יחייב מנועי חיפוש, כגון גוגל, לשלם עבור העתקת חומר מוגן, אבל לא עבור הצגת ציטוטים קצרים.
חברת גוגל וספרד מתדיינות בבית-המשפט האירופי לצדק (ECJ) בשל סירובה של גוגל למחוק תוצאות חיפוש שעלולות לפגוע בפרטיות. הרגולטורים בספרד דורשים הסרה של תוצאות חיפוש החושפות, בין השאר, תושבים שדירותיהם עומדות לפני עיקול. גוגל הדגישה שכאשר נמצא שמידע מסוים הוא שגוי, נגוע בלשון הרע או בלתי חוקי, היא מסירה אותו מתוצאות החיפוש.
טוראי ברדלי מננינג, החייל האמריקני שהואשם בהדלפת אלפי מסמכים וסרטונים מסווגים בפרשת "ויקיליקס" ב-2010, הודה באשמתו ל-10 סעיפים קלים בהם הואשם, וטען לחפותו מהאישומים החמורים יותר, לרבות אישום של מתן סיוע לאויב. לראשונה, מננינג הסביר בפני בית-המשפט את מניעיו להדליף את המידע, וטען כי היה חשוב לו שהציבור ידע מה מתרחש בעיראק, אך האמין שהמידע לא יפגע בארצות-הברית.
באמצעות שימוש באופן מחאה פופלרי שהחל את דרכו בבית האופרה ברומא כמקרה מבחן, אליזבת דייל (Levin College of Law), סוקרת את הדרכים בהן שימוש במדיה פופולרית ובטכנולוגיה חדשה מובילים לשינויים חוקיים ואף חוקתיים בעידן המודרני.
משפט בין-לאומי
בפסיקה תקדימית, הכיר בית-משפט פדראלי בארצות-הברית בפעילות של ארגון ה-Sea Shepherds, ארגון המתנגד לצייד לווייתנים, כפעילות פיראטית, האסורה תחת הדין הבין-לאומי, דבר שמקנה לארצות-הברית סמכות שיפוט על פעולות הארגון במים בין-לאומיים.
בית משפט בהאג הרשיע אישה הולנדית בהסתה לרצח עם בגין מעורבותה ברצח העם ברואנדה ב-1994. זוהי פעם ראשונה בה אזרח הולנדי הורשע בפשע זה.
בבלוג Lawfare נערך סימפוזיון מקוון על הצורך לנסות לעצור לוחם אויב במסגרת דיני מלחמה, תחת להורגו בהזדמנות הראשונה.
ארגון זכויות האדם Human Rights Watch דיווח כי ממשלת סרי לנקה משתמשת באונס ובאלימות מינית ככלי להוצאת הודאה בהשתייכות לארגון הנמרים הטאמילים שפעל במדינה.
סיגל הורוביץ (האוניברסיטה העברית) מעלה אפשרות לפיה כדאי לישראל להצטרף לאמנת רומא (גרסה אנגלית) תוך שימוש בסעיף 124 לאמנה, המכונה "סעיף מַעֲברי". סעיף זה מאפשר למדינה המצטרפת לאמנה, באמצעות מתן הצהרה, לפטור את עצמה למשך שבע שנים מסמכות בית-המשפט ביחס לפשעי מלחמה שביצעו אזרחיה או בוצעו בשטחה. אם תצטרף ישראל לאמנת רומא, היא תוכל להפעיל את מנגנון הפטור שבסעיף 124 וכך "לחסן" את אזרחיה למשך שבע שנים מפני הליכים הנוגעים להקמת התנחלויות.
עונשין
מזכיר מערכת בתי-הכלא במדינת פנסילווניה, ארצות-הברית, פרסם מחקר מעמיק על מערכת הכליאה שם, אשר מצא כי 60% מאסירים משוחררים יחזרו לבתי-הכלא תוך 3 שנים. לטענתו, מחקר זה, אשר בחן נתונים מ-12 השנים האחרונות, יהווה את "קו האפס" למדידת התקדמות והישגים במערכת הכליאה במדינה. מדובר בצעד חשוב, אך נדיר למדי, לבחינה אמפירית של הישגי מערכת הכליאה.
ארגוני זכויות אדם פנו לפרלמנט התימני בבקשה לחדול מהוצאתם להורג של קטינים אשר ביצעו עבירות חמורות. לפי ארגון Human Rights Watch, מאז שנת 2007, ממשלת תימן העלתה לגרדום לכל הפחות 15 אנשים שהיו מתחת לגיל 18 בזמן ביצוע העבירה.
כריזמה מאת'ן (University of Ottawa) בוחנת את האופן בו הצ'רטר הקנדי מתמודד עם האתגר הרב-תרבותי במסגרת הדין הפלילי במאמרה "Reflecting Culture: Polygamy and the Charter", בהתייחסה לשאילתא שהופנתה לבית המשפט העליון של קולומביה הבריטית בשנת 2009 בנוגע לאיסור הפלילי על פוליגמיה ביחס לנישואי מורמונים.
נזיקין
בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע כי אין הגנה על רופא עובד מדינה בגין עוולת התקיפה. החלטה זו מצמצמת את תחולת חוק גונזלס המעניק הגנה בגין רשלנות רפואית לרופאים עובדי מדינה, כך שנפגע יוכל לתבוע את הרופא שפגע בו אישית, ולא יצטרך לתבוע את ממשלת ארצות-הברית.
ג'ף בואם (Center for Justice & Democracy) מבקר את הרפורמות האחרונות בדיני הרשלנות הרפואית בארצות-הברית, אשר נעשו במטרה לצמצם את התביעות הנזיקיות נגד רופאים רשלניים. בואם מציע כי במקום להקשות על הניזוק במקרים של רשלנות, על החוק לפעול לרגולציה חזקה יותר על חברות הביטוח, ולעודד רופאים להתנהג באופן יותר אחראי.
האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה דוח המתריע על השימוש הגובר בתביעות או באיום בתביעות לשון הרע במטרה להטיל אפקט מצנן על יכולתו של הנתבע לקחת חלק בדיון הציבורי (תביעות SLAPP).
ראיון עם דרק קאנא התפרסם ב-reason.com. קאנא הוא עמית אורח באוניברסיטת ייל וחבר לשעבר ב-Republican Study Committee, הקורא לחשיבה מחודשת על הסדרי זכויות היוצרים בחוק האמריקני, ובפרט ב-DMCA ((Digital Millennium Copyright Act.
מהנעשה בעולם
בית-המשפט העליון האמריקני דחה עתירה נגד החוק שהרחיב באופן משמעותי את סמכותה של ממשלת ארצות-הברית לבצע האזנות סתר על אמריקנים השוהים בחו"ל. בפרשת Clapper v. Amnesty International USA , קבע בית-המשפט כי לא היה לעותרים – קבוצה של ארגוני זכויות אדם, עיתונאים, ואקטיביסטים פוליטיים – זכות עמידה במקרה, מכיוון שהם לא הצליחו להוכיח ברמת הסתברות מספקת שהם נפגעו על-ידי החוק.
בית-משפט מחוזי בהאג דחה את בקשתו של פעיל אל-קעידה לבטל את הסגרתו לארצות-הברית. סאבי קהן טען כי ארצות-הברית עינתה אותו בפקיסטן, ולכן הסגרתו לשם תהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם ושל הדין המקומי. השופט דחה את ההחלטה מכיוון שקהן לא הצליח להוכיח את רמת התערבותה של ארצות-הברית בעינויים.
בית הנבחרים בארצות-הברית חידש את חוק האלימות נגד נשים (Violence Against Women Act) אשר מתקצב 660 מיליון דולר לשנה למשך חמש השנים הקרובות לתמוך במקלטי נשים, בתכניות סיוע לקרבנות, בסדנאות חינוך למניעת אונס, ובתכניות דומות.
נשיא מקסיקו אישר את חוק הרפורמה בחינוך. חוק זה מהווה שינוי משמעותי בהתייחסות הממשל לחינוך, ומלווה בהארכת שעות הלימוד, שינוי שיטות קידום מורים, והעברת הכספים הגדולה ביותר למערכת החינוך שידעה המדינה בשבעים השנים האחרונות.
מהנעשה בישראל
חוות-דעת חדשה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לתחולת הדין הישראלי במים הכלכליים של ישראל קובעת, בין השאר, כי אחריות המדינה לפיצויים בגין נזקי פעולות איבה חלה על כל אסדות הקידוח הפעילות במימיה הכלכליים של ישראל.
מכון כת"ר להלכה הוציא פסק-הלכה המתייחס ל"קו-הצדק",אותו "מלשינון" שהשיקה רשות המסים וזכה לביקורת ציבורית רבה, ובו, בין השאר, המלצה למדינה לסגור את הקו.
בית-המשפט העליון הורה על הממונה על שוק ההון במשרד האוצר לחייב את קופות הגמל לגבות דמי ניהול בצורה שווה מכל עמיתיה.
בפסיקה תקדימית של המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוטל על מריץ מניות בחברת החיתום של הבנק הבינלאומי מאסר בפועל של 10 חודשים, וקנס בסך 150 אלף שקלים חדשים. בית-המשפט ציין שלולא הנאשם היה מודה באשמה העונש שהיה מוטל עליו היה יכול להגיע ל-4 שנות מאסר בפועל. הסיבה לעונשים המוחמרים על-פי בית-המשפט היא הסיכון הטמון בהורדת אמון המשקיעים בשוק ההון.
אקדמיה
במאמרו "Law as an Academic Discipline", מנסה חנוך דגן (אוניברסיטת תל-אביב) לאפיין את המשפט כדיצפלינה אקדמית. האם מדובר בתחום מחקר צדדי אך קשור למדעי הרוח, דיצפלינה עצמאית וייחודית, או משהו אחר? לטענתו, אפיון נכון של המשפט כתחום מחקר יאפשר להוגי תורת המשפט לייבא תובנות מתחומי מחקר אחרים שיתאימו לאופיו המוסדי והמבני של משפטים.
דויד פוזן (Columbia Law School) בוחן את תופעת אי-האכיפה של חוקים נגד הדלפות מידע בארצות-הברית. לטענתו, הסיבה שהחוקים הללו אינם נאכפים נובעת פחות מהסברים פרקטיים לגבי הקושי לאתר את המדליפים, ויותר מכיוון שהמוסדות השונים שאחראים על האכיפה מבינים שיש תועלת בהדלפות מידע חסוי, ויש לשמר תרבות שסובלת הדלפות אלו.
אג'יי מהרוטה (Indiana University) סוקר את התפתחותו של מס הכנסה בארצות-הברית; מה היו מטרותיו; ואיך הוא היה אמור להשפיע על כלכלת המדינה.
השנה מציינת הלכת Escott v. Bar Chris Construction Corp, לפיה על חתמים לאמת באופן עצמאי את הצהרת המנפיק ככל שניתן לעשות זאת, 45 שנים. הלכת Bar Chris קובעת שהחתם – המשווק את הבטחונות של המנפיק לציבור – צריך לקחת עליו תפקיד אדברסרי במהלך ביצוע בדיקות נאותות, ולשחק את פרקליט השטן. ג'וזף ליהי (South Texas College of Law) טוען במאמרו "The Irrepressible Myths of BarChris" כי הלכה זו מיושנת, ויש להתאימה לימינו, בה החיתום מתבצע על-ידי "שומרי סף" תלויים.
ל. גלן כהן (Harvard) פרסם פרק מן הספר שבכתובים "Understanding the Global Market for Health Services Controversies in the Exploding Industry of Global Medicine". הפרק, "Medical Outlaws or Medical Refugees? An Examination of Circumvention Tourism", עוסק בהיבטים המשפטיים והמוסריים של התופעה לה המחבר קורא "תיירות עקיפה", תיירות שמטרתה להקנות גישה לשירותים חוקיים במדינת היעד שאסורים על-פי חוקי מדינת המקור (מילת נשים, סיוע בהתאבדות, הפלות וכדומה.)
האם בית-המשפט העליון בארצות-הברית יכול להשפיע על דעת הקהל? ניסוי של קתרינה לינוס (University of California, Berkeley) וקימברלי טוויסט (University of California, Berkeley) שאלו קבוצת נסיינים לפני ואחרי שתי החלטות משמעותיות של בית-המשפט (בנושאים שנויים במחלוקת), ומתוצאות מחקרן, "Can the Supreme Court Change Americans' Views? Comparing Experimental and Observational Methods", עולה כי התשובה היא בחיוב.
הגישה ההיסטורית המקובלת לתיאור התפתחות חקיקת ההגבלים העסקיים בארצות-הברית היא לתקופת ה"פופוליזם" של אמצע המאה הקודמת, והתקופה ה"כלכלית" של ימינו אנו. מאמרו של סנדיפ וואסין (American Antitrust Institute) "The Evolving Populisms of Antitrust" חולק על גישה זו ומראה, בין השאר, כי לאורך ההיסטוריה החקיקתית של דיני ההגבלים העסקיים בארצות-הברית, הקונגרס גילה עניין במניעת חברות גדולות מלנצל את כוחן המונפוליסטי.
במאמרהּ "Judges and Their Papers" שואלת קתרין ואטס (University of Washington) למי ישנה הזכות החוקית על מסמכי עבודה של שופטים – טיוטות, התכתבויות פנימיות וכדומה. המסורת לפיה הבעלות על מסמכים אלו היא פרטית – של השופטים – הובילה לפערים בפרסום מסמכים אלו. ואטס טוענת שראוי יהיה אם מסמכים אלו יהיו רכוש ממשלתי, בדומה למעמדם של מסמכים זהים של הנשיא.
איתן ליב (Fordham University), דיוויד פונט (United Nations) ומיכאל סרוטה מציעים במאמרם "Translating Fiduciary Principles into Public Law" לבחון את המשפט הציבורי באספקלריה של דיני הנאמנות (Fiduciary).
מיכאל זימר (Loyola University) סוקר את הדרכים שבהן ניתן לרסן את השפעת לוביסטים בממשל האמריקני, תוך התחשבות בפסיקת Citizens United של בית-המשפט העליון האמריקני, במאמרו "Inequality, Individualized Risk, and Insecurity".
כתב העת "משפט ועסקים" של בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה מתכבד להזמינכם לסימפוזיון בנושא "Rethinking Stakeholders" בהשתתפותו של פרופ' ג'סי פריד (אוניברסיטת הרווארד), לפרטים ראו הזמנה.
