דיני תאגידים ומיסוי
בלוג דיני התאגידים של אוניברסיטת קולומביה סוקר שלוש החלטות עדכניות של בית-המשפט בדלאוור המחזקות עקרונות מסורתיים בדיני האמון (Fiduciary) – עניין Puda Coal, עניין BioClinica ועניין MAP Pharmaceuticals.
בגילוי-דעת של הממונה להגבלים עסקיים, "טיוטה להערות הציבור – גילוי דעת בעניין חשיפת מידע במסגרת בדיקת נאותות טרם עסקה בין מתחרים", נקבע כי חשיפת מידע במסגרת בדיקת נאותות במסגרת הליך רכישה תוכל להוות הסדר כובל בין הצדדים.
חברת-הכנסת שלי יחימוביץ' הניחה בפני מליאת הכנסת את הצעת חוק שקיפות וגילוי שומות מס סופיות בחברות ציבוריות. הצעת החוק באה להתמודד עם התופעה של חברות ענק במשק הישראלי אשר מקבלות הקלות מס מפליגות, וזאת על-ידי חיוב חברות ציבוריות לפרסם בדוחותיהן הכספיים את חבות המס השנתית שלהן.
בצעד חסר תקדים, ממשלת קפריסין אישרה מס חד-פעמי של עד 10% על חסכונות בחשבונות בנק פרטיים. מס זה, אשר עורר סערה פוליטית בתוך המדינה, נועד לאפשר למדינה להפחית את החוב שלה ולקבל מענק הצלה (bailout) בשווי כ-10 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי. הצעה זו נפסלה על-ידי הפרלמנט.
במאמר קצר,"Toward an Economic Model for the Taxation of Derivatives and Other Financial Instruments", מנתח דיוויד ס. מילר (Cadwalader, Wickersham & Taft) את נוסח הצעת-החוק החדשה בעניין מיסוי נגזרים, המהווה לגישתו מהפכה קופרניקאית בשיטת המיסוי (בסמנהּ מעבר לשיטת market-to-market, לפיה על הנגזרים המוחזקים על-ידי הנישומים תחול מכירה רעיונית בסוף שנת המס, ועל בסיסה ימוסו הנישומים).
הבלוג המשפטי witnesseth, שעוסק לרוב במשפט מסחרי, ממליץ על המאמר "Basic Tax Issues in Acquisition Transactions" מאת מייקל ל. שלר (Cravath, Swaine & Moore LLP) כמבוא מקצועי מצויין למיסוי מיזוגים ורכישות בדין האמריקאי.
כללי ההצבעה שנהגו במאה ה-19 בתאגידים היו שונים מאלו הנוהגים היום, ונטו לתת משקל עודף לבעלי מניות קטנים. בספרות האקדמית מקובל להסביר תופעה זו כצורה גסה של הגנת-משקיעים, שנועדה להגן על המיעוט מקרב בעלי המניות מפני ניצול על-ידי בעלי השליטה. הנרי האנסמאן (Yale) ומריאנה פרגנדלר (Fundação Getulio Vargas School of Law) מציגים הסבר אלטרנטיבי לכך במאמרם "The Evolution of Shareholder Voting Rights: Separation of Ownership and Consumption". תאגידים שאימצו כללי הצבעה מעין אלו היו לרוב מונופולים מקומיים שספקו שירותי תשתית חיוניים (תחבורה, בנקאות וביטוח), ומכאן משערים הכותבים שכללי ההצבעה הרגרסיביים נועדו להגן על בעלי המניות לא כמשקיעים בתאגיד אלא כלקוחות שלו.
מדינות רבות שדרגו את דיני החברות ואת דיני הפיננסים שלהן על-מנת להקשות על ארגוני טרור בגיוס הון. כך, החוק גויס למלחמה העולמי בטרור. במאמרם "Funding Terror" שימה ברדרן (Brigham Young University), מיכאל פינדלי (University of Texas), דניאל נילסון (Brigham Young) וג'יי סי שרמן (Griffith University) בחנו את האפקטיביות של חוקים אלו, והגיעו למסקנה שעדיין קל מדי להקים חברות דמה למען גיוס הון.
דיני קניין ודיני חוזים
השופטים אסתר חיות, ניל הנדל ונעם סולברג חידדו בפסק-דין חדש של בית-המשפט העליון בעניין אזימוב נ' בנימיני את החריגים לכלל לפיו הסעד בגין הפרת חוזה הינו אכיפתו, תוך כדי צמצום משמעותי של האפשרות לחרוג מן הכלל והדגשת חשיבותה המכרעת של אכיפת החוזה כתרופה ראשונה במעלה בדיני החוזים.
בפסק-דין בעניין SAS INSTITUTE INC v WORLD PROGRAMMING LIMITED (לסקירה קצרה, ראו כאן) קבע בית-המשפט הבריטי כי אין זכויות יוצרים על שפת תכנות. בית-המשפט הבחין בין שפת תכנות לבין מימושה באמצעות קוד – בדומה לאבחנה שנעשית בין רעיונות מופשטים למימושם עלי כתב. מילות מפתח של שפת תכנות ('מילים שמורות') או תחביר של שפת תכנות אינן נהנות מהגנת זכויות יוצרים, ונקבע שהן אינן "יצירה אינטלקטואלית" – כל עוד קוד המקור של המהדר (compiler – התוכנה המתרגמת את שפת התכנות העילית לשפת מכונה שמחשב מסוגל "להבין") שפיתחה SAS לא הועתק, אלא רק העקרונות של שפת התכנות שלה, רשאים המתחרים לעשות בה שימוש.
במאמר "Payment Systems, Consumer Tragedy, and Ineffective Remedies", שאפשר שהוא רלוונטי במיוחד בהתייחס לתקופת החגים המתקרבת על תלושי-השי שהיא צופנת בחובה, מתייחס מארק ליין רוארק (The Savannah Law School) לכרטיסי הטעינה הקמעונאיים. חברות קמעונאיות רבות מוכרות כרטיסי טעינה ללקוחותיהן המזכים אותם באשראי לקנייה עתידית, וכך נוצרת תת-הסדרה רגולטורית של חברות לא-בנקאיות המספקות שירות בנקאי, לרבות שאלות של הגנה על בעלי כרטיסים אלו כנושים במקרים של חוסר סולבנטיות.
במאמרם "The Interpretation-Construction Distinction in Patent Law" מבקרים טון-ג'ן צ'יאנג (George MAson University) ולורנס סולם (Georgetown) את התיאוריה הרווחת בדיני פטנטים המייחסת לאי-הדיוק של השפה תפקיד מרכזי ביצירת אי-ודאות בנוגע לזכויות יוצרים. לשיטתם, תיאוריה זו אינה מדויקת, ומזיקה לתחום בכך שהיא מושכת תשומת לב אקדמית מן הבעיות האמתיות.
דונלד קוכאן (Chapman University) טוען במאמרו " The Property Platform in Anglo-American Law and the Primacy of the Property Concept" שמושג הקניין במובנו הרחב וכללי הקניין הבסיסיים, יכולים לשמש כמדד לבחינת דוקטרינות נוספות של המשפט האזרחי.
דיני עבודה
בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע בעניין זהבית מלול נ' רוני עמר כי הצבת מצלמות אבטחה במקום העבודה בתום-לב, לשם הגנה על העובדים ועל מקום העבודה, אינה עולה כדי נסיבות המאפשרות התפטרות בדין מפוטר בשל הרעת תנאים בעבודה.
הרכב של 9 שופטים נתן השבוע את פסק-דינו בדנג"ץ גלוטן ואישר את ההלכה שנקבע בבג"ץ גלוטן, לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה, וחוק שכר מינימום אינם חלים על עובדים זרים אשר עוסקים בסיעוד. בסימפוזיון שנערך במרכז הבינתחומי לפני כשלושה חודשים בנושא "ממשלות ושווקים", פרופ' שרון רבין-מרגליות הסבירה כי בתי-המשפט רואים את תופעת העובדים הזרים כתופעה שוקית, ולכן הם נמנעים מלהתערב בשיקולים הכלכליים של הממשלה ושל העובדים עצמם.
משפט חוקתי
סעיפים חדשים בחוקת הונגריה מעוררים סערה באיחוד האירופי. השינויים בחוקה כוללים, בין היתר, הגבלת סמכותו של בית-המשפט לענייני חוקה, הגבלת קמפיינים פוליטיים לערוץ הטלוויזיה הממלכתי בלבד, ומתן עדיפות למשפחות הטרוסקסואליות.
הבית התחתון של בית המחוקקים המקסיקני העביר הצעת תיקון לחוקה אשר נועד להסיר חסינות פלילית מחברי הפרלמנט הפדראלי. מדובר בשלב נוסף ברפורמה החוקית המתוכננת על-ידי נשיא המדינה, אשר כוללת בנוסף שינויים רחבי היקף במערך החינוך ובדיני העבודה.
בזימבבואה נערך משאל-עם שאישרר חוקה חדשה למדינה. החוקה החדשה כוללת הגבלה על תקופת כהונת הנשיא, מגילת זכויות, קיצוץ של סמכויות הנשיא בענייני חקיקה, וקיצור תקופת כהונתו המקסימלית.
בית-המשפט העליון של קנזס הכיר (בעניין Frazier v. Goudschall) בזכויותיהם של הורים חד-מיניים שאינם הורים ביולוגיים על הילד, ובמקרה הקונקרטי שנדון לפניו, העניק להורה חד-מיני שאינו ביולוגי משמורת חלקית.
אלי אור לארסן (William & Mary Law School) מצביע במאמרו "Factual Precedents" על מגמה הולכת וגוברת בקרב הערכאות הנמוכות בארצות-הברית לעשות שימוש בפסקי-דין של בית-המשפט העליון על-מנת להכריע בטענות עובדתיות – עניין בעייתי, מאחר שבית-המשפט העליון אינו ערכאה לבירור עובדות.
מאמרה של אליזבת אמנס (קולומביה), "Compulsory Sexuality", זורה אור על אותו פלח באוכלוסייה, ששיעורו מוערך בכ-1%, של הא-מיניים – אלו שאינם חשים כלל משיכה מינית לזולתם. המאמר סוקר את היחס של החוק כלפי א-סקסואליות, ובאמצעות בחינת ההסדרים נגד הפליה בחקיקה (ובמיוחד את אלו של מדינת ניו-יורק, שכללה קטגוריה של א-סקסואליות בחוקיהּ נגד הפליה) מנסה לזהות את קריטריוני-הליבה של החקיקה נגד הפליה.
בית-המשפט העליון של מדינת ניו-יורק בארצות-הברית פסל תקנה של עיריית ניו-יורק אשר אוסרת על מכירת משקאות מתוקים במיכלים שגודלם עולה על כחצי ליטר במקומות ציבוריים.
משפט בין-לאומי והדין ההומניטארי
בית-המשפט האירופי דחה את עתירתה של פולין נגד חוק גזי החממה של האיחוד. פולין טענה שהחוק אינו שוויוני מכיוון שהוא אינו מביא בחשבון את השונות בין מדינות האיחוד בנוגע לתשתית האנרגטית שלהן, ובכך מטיל נטל כבד יותר על מדינות מזרח-אירופה אשר נשענות בעיקר על מקורות מזהמים, כגון פחם, להפקת האנרגיה שלהן.
הודו שללה את החסינות הדיפלומטית של השגריר האיטלקי במדינה, בטענה שהיא איבדה בו אמון. אירוע חריג זה בה בעקבות תקרית ביטחונית בה שני נחתים איטלקים הרגו דייגים הודים משום שסברו כי מדובר בפיראטים. השגריר ביקש מממשלת הודו לאפשר לנחתים לחזור לאיטליה על-מנת להצביע בבחירות, והבטיח כי הם יחזרו להודו להעמדה לדין, אך הם נמנעו מלעשות כן.
בוסקו נטגנדה, אלוף בצבא קונגו, הסגיר עצמו לידי שגרירות ארצות-הברית במדינת רואנדה. נטגנדה ביקש שיעבירו אותו לבית המשפט הפלילי הבין-לאומי (ICC), שם הוא נאשם בשבעה פשעי מלחמה ושלושה פשעים נגד האנושות.
פרדריק רוזן, מהמכון הדני למחקר בין-לאומי, פרסם את מאמרו "Extremely Stealthy and Incredibly Close: Drones, Control, and Responsibility", העוסק בחובות המוטלות על גופים המפעילים מל"טים בראי האמנה האירופית לזכויות-אדם.
משפט וטכנולוגיה
ההתקדמות הטכנולוגית האדירה בתחומי המעקבים משפיעה על פרשנות התיקון הרביעי לחוקה האמריקנית. סכומי עתק מושקעים בפרוייקטים מאסיביים של כריית מידע וניתוח נתונים, לא כל שכן מל"טי ריגול, מבלי להתייחס לסוגיות החוקתיות הנובעות מהשימוש בטכנולוגיות אלו. בעניין United States v. Jones קבע בית-המשפט העליון כי אזרחי ארצות-הברית זכאים ליהנות מהגנה חוקתית על פעילותם והתנהלותם בפומבי, גם מקום בו הם אינם מצפים לפרטיות. הגישה הכמותית לתיקון הרביעי עוררה פולמוס חריף, ומאמרם של דיויד גריי (University of Maryland) ודניאל קיטס-סיטרון (University of Maryland), "The Right to Quantitative Privacy", מנסה לענות על השאלות המרכזיות בפולמוס זה.
סימנים להגברת הרגולציה על האינטרנט – באנגליה הועבר חוק חדש הדורש רישום של בלוגים אשר מייצרים מידע בעל אופי חדשותי, וקובע קנסות כבדים לבלוגים הנמנעים מרישום במערכות המדינה.
לפני מספר שנים נתגלה כי רכבי גוגל street view, אשר עוסקים לכאורה במיפוי וצילום רחובות לצורך שירותי google maps, אספו בחשאי מידע אישי באמצעות האזנה לתעבורת רשתות wifi לא-מוצפנות. השבוע הגיעה גוגל לפשרה עם הרשויות בארצות-הברית, ובכללן התובע הכללי של מדינת קונטיקט, שפתח בחקירה מרובת-מדינות בנושא בשנת 2010, לפיה תשלם גוגל סך של 7 מיליון דולר ליישוב הטענות נגדה ותפתח בתוכניות לחינוך עובדים על פרטיות.
דיני עונשין
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אישר השבוע שינויים נרחביםבחוק למניעת אלימות נגד נשים. החוק, אשר נחקק בשנת 1994, נועד להעניק יעוץ משפטי, תמיכה ומשאבים נוספים לנשים אשר עברו התעללות מינית או אונס. השינויים אשר נכנסו לחוק כוללים, בין היתר, מתן היקף הגנה רחב יותר למיעוטים, ביניהם חד-מיניים ואינדיאנים.
ההליך המשפטי החל על קטינים שונה מזה של בגירים, אך בכל הנוגע לדיני רישום עברייני מין בארצות-הברית, הוראות החוק הן זהות. קתרין קרפטנר (Southwestern) במאמרה "On Emotion, Juvenile Sex Offenders, and Mandatory Registration" מצביעה על השינוי שחל במודל רישום העבריינים – מרישום לפי הסתברות לרצדיביזם, לרישום מבוסס הרשעה. הערכת המסוכנות של עבריין מין בהתבסס על הרשעה ולא על הסבירות שיחזור לסורו היא בעייתית ביחס לקטינים – הן משום עוצמת היסוד הנפשי השונה אצל קטינים, והן בשל עדויות אמפיריות לכך שמי שבצעו עבירות מין בהיותם קטינים אינם בהכרח גדלים להיות בגירים מסוכנים.
במהלך שלושת העשורים האחרונים בארצות-הברית ניתן לזהות לא רק עליה משמעותית בשיעור החנינות של נאשמים חפים-מפשע, אלא גם עליה בכתיבה אקדמית על הרשעות שגויות. ספרות זו זיהתה מספר גורמים משותפים המופיעים לעתים קרובות במקרים של הרשעות שגויות, לרבות טעויות פורנזיות, הודאות שווא וטעויות בזיהוי של עדי ראייה. יחד עם זאת, מבלעדי קבוצת ביקורת, קיים חשש שגורמים אלו יזוהו כסיבות להרשעות שגויות מקום בו הקשר הוא סטטיסטי בלבד, ולא סיבתי. מחקרם המשותף של ג'ון גולד (American University), ג'וליה קארנו (American University), ריצ'ארד ליו (University of San Francisco) וקייטי הייל-ג'רס (American University), "Predicting Erroneous Convictions", הוא המחקר האמפירי הראשון שמשווה הרשעות שגויות עם מקרים בהם הנאשם זוכה במטרה לזהות את הגורמים המבחינים בין הרשעות שגויות לאירועי "כמעט והורשע" (near misses – מקרים בהם הנאשמים היו קרובים להרשעה, אך בסופו של דבר זוכו). נסב את תשומת קוראי "משפט ועסקים" לכך שבסיס הנתונים בו השתמשו החוקרים כלל שיעור משמעותי (בקרב ההרשעות השגויות – 87%) של תיקים שנדונו בפני חבר-מושבעים, שבהיותו גוף בלתי-מקצועי מגדיל את ההסתברות לטעות.
סדרי דין, דיני ראיות ובתי-המשפט
בעניין עיני נ' בנק לאומי לישראל קבע בית-המשפט שמסמכים שמקורם בהליך בוררות עשויים להנות מחיסיון המשיג לאחור את זכותם העיון במסמכים. (ראו גם הערותיו של נועם זמיר בנושא, בבלוג "סדר בדין האזרחי". להבדיל מזמיר, משה גורלי מזהה בפסק-דין זה דווקא החלשה של מוסד הבוררות.)
ניתוח כמותי של פסקי-דין בבתי-משפט השלום המרכזים בידם את רוב תביעות הנזיקין שנעשה על-ידי "תקדין" מצביע על שונות משמעותית בסכומי הפיצויים. בפילוח התביעות לפי אחוזי נכות, שופט, מין ומקצוע, ניתן לזהות פערים משמעותיים – חלקם ניתנים ביתר קלות להסבר באמצעות השכל הישר, וחלקם מעוררים סימני שאלה – בסכומי הפיצויים בתביעות נזקי גוף.
מאמרו של מייקל גילברט (University of Virginia), "Judicial Independence and Social Welfare", מצמצם את הדיון על עצמאות שיפוטים לרשימה קצרה של פרמטרים אינטואיטיביים ובוחן את האינטראקציה ביניהם. התוצאה היא מסגרת לזיהוי הרמה המיטבית של עצמאות שיפוטית, דרכה ניתן להגיע לתובנות באשר ליחס בין תלות שיפוטית, אופי ההחלטות של השופטים, והמחיר החברתי שבצידם.
רונית לוין-שנור (האוניברסיטה העברית) ועופר מלכאי (האוניברסיטה העברית) עוסקים במאמרם "Which came first? the procedure or the substance? A few notions of priority" בשאלת היחס בין הפרוצדורה למהות באמצעות ניתוח יחסי הקדימות ביניהן.
אקדמיה
אריק פוזנר (University of Chicago) ואדריאן ורמול (Harvard Law School) זיהו סגנון כתיבה במאמרים בנושא משפט ציבורי, אשר בו כותבים מייחסים לאורגנים ציבוריים מניעים שליליים בשלב המאמר שבו הם מייצגים את הבעיה, אך מייחסים להם מניעים חיוביים בשלב הפתרון. פוזנר וורמול מנתחים סגנון כתיבה זה במאמרם "Inside or Outside the System?" ואת ההשלכות שיש לו על תיאוריות של משפט ציבורי.
בריאן טאמאנה, מחבר הספר מעורר המחלוקת "Failing Law Schools", מצביע על עלייה משמעותית באחוזי הקבלה לבתי-הספר למשפטים בארצות-הברית כאינדיקטור לירידה באיכותם. טאמאנה הציג ברשימה אחרת את נתוני החוב הממוצע של בוגרי הפקולטות למשפטים לאוניברסיטאות ומולם את סיכויי החזר החוב העגומים שלהם. נראה כי בתי-הספר למשפטים מנסים להתמודד עם תופעות אלו באמצעות הקטנת הכיתות – בית-הספר למשפטים של נורת'ווסטרן הודיע על הקטנת המחזור הקרוב בשיעור של 10% ובמקביל על העלאת שכר הלימוד, צעדים שנותחו בהרחבה בפוסט אחר. סטיבן ג' הרפר (אוניברסיטת נורת'ווסטרן) טוען שבועת ההשכלה המשפטית כבר התפוצצה.
