בית-המשפט הפדרלי לערעורים בארצות-הברית (.3rd Cir) פסק כי התכנית של מדינת דלאוור המאפשרת לתאגידים לפנות להליכי בוררות סודיים אינה חוקתית. לפי התכנית, תמורת תשלום נכבד יוכלו תאגידים הרשומים בדלאוור לפנות להליך בוררות בחסות המדינה, כאשר הבוררים יהיו שופטי מדינת דלאוור (הנחשבים למומחים עולמיים בתחום המשפט המסחרי). בית-המשפט קבע כי התכנית פוגעת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המעגן את זכות הגישה לערכאות. כמו-כן, הועלה הטענה כי סודיותו של ההליך תפגע ביכולתם של בעלי מניות לדעת על מצב התאגידים, וכן ייפגע תהליך בניית המשפט המקובל בתחום המסחרי.
המפקח על רשות המיסים במחלקת האוצר בארצות-הברית פירסם דו"ח על-פיו רשות המיסים (ה-IRS) הפרה זכויות הנוגעות לחופש המידע ולפרטיות של משלמי מיסים, וזאת בהתייחסותה של הרשות לבקשות תחת חוק חופש המידע (Freedom of Information Act). על-פי ממצאי הדו"ח, בלמעלה מ-30% מהבקשות, הרשות העבירה לעיתים מידע שגוי, במקרים אחרים לא העבירה מידע כלל, וכן, העבירה מידע אישי על משלמי מיסים שהיה אסור לה להעביר. הדו"ח נכתב כחלק מהביקורת השנתית שמבוצעת על רשות המיסים, והמלצתו לרשות היא לבצע ביקורות תקופתיות על עובדיה ולהדגיש את חשיבות קיומן והבטחתן של זכויות האזרחים למידע.
בפסק-הדין האמריקאי הידוע Basic Inc. v. Levinson, נקבע כי לנושאי משרה קיימת חובת גילוי כלפי בעלי המניות בכל הנוגע לעתיד החברה, ובעל מניה אשר נפגע מאמירה מטעה של נושא משרה יכול לתבוע בגין הונאה תחת סעיף 10(b) לחוק ניירות ערך האמריקאי. במאמרו החדש Damages and Reliance under Section 10(b) of the Exchange Act, טוען ג'וסף גרונדפסט (Stanford University) כי פרשנות נכונה של חוק ניירות ערך מחייב כי בעל המניות יוכיח הסתמכות בפועל כדי לזכות בפיצויים עקב ירידת ערך מניה כתוצאה מאמירה מטעה, וזאת בניגוד להלכה שנקבעה בפסק-הדין בעניין Basic. בפרשת Erica P. John Fund, Inc. v. Halliburton Co. נעשה שימוש במאמרו של גרונדפסט כדי לדחות טענת הטעיה של בעלי מניות.
במאמרו החדש, Social Enterprise: Who Needs It?, סוקר פרופ' בראיין גאלה (Boston College) את התופעה בה מחוקקים מדינתיים בארצות-הברית החלו בחקיקת חוקים רבים הקשורים לתאגידים חברתיים (תאגידים אשר מטרתם המוצהרת אינה רק השאת רווחי המשקיעים אלא גם קידום מטרות חברתיות שונות). לגישתו של פרופ' גאלה, שיטת הפעולה של תאגידים חברתיים היא לרוב בזבזנית, והחוקים הנוכחיים לא מספקים אמצעי הרתעה או פיקוח מספקים כדי להגן על בעלי מניות מפני הזנחת מטרותיו החברתיות של התאגיד על-ידי בעלי השליטה. לשיטתו, מטרתם האמיתית של החוקים האלו היא לעודד רישומם של תאגידים חברתיים אשר יהנו מהקלות-מס פדרליות.
