לראשונה, הודיעה המחלקה המשפטית בארצות-הברית לנאשם בעבירה פלילית שהראיות שהובאו נגדו מקורן בהאזנות-סתר שבוצעו ללא צו בית-משפט. שאלת הראיות יוצאי האזנות סתר התעוררה לראשונה ביוני השנה, כאשר התברר שלא ניתנת הודעה לנאשמים כאשר ראיות בית-המשפט נובעות מהאזנות סתר ללא צו, ולכן אין ביכולתם לערער על כך. הדבר הוביל לקונפליקט במחלקה המשפטית והוחלט כי יש ליידע את הנאשמים על כך על-מנת לא לפגוע בחוקתיות ההליך. כעת הדבר צפוי להוביל לדיון בבית-המשפט העליון של ארצות-הברית בשאלה האם האזנות-סתר כאלו הן חוקתיות, וכתוצאה מכך האם החוק משנת 2008 (במקורו משנת 1978) של הנשיא ג'ורג' בוש המתיר האזנות-סתר ללא צו פרטני עומד אף הוא במבחני החוקתיות.
במאמרה Thinking Sexual Difference Through the Law of Rape מביעה איבט ראסל (Queen's University Belfast) ביקורת על חוק עבירות המין הבריטי משנת 2003. לטענתה, החוק נכשל מכיוון שהוא נותר לכוד במסגרת התפישה החברתית של נשים כנחותות מגברים. הבנייה חברתית זו מגבילה את המושג של מיניות האישה ומעוותת את תפישת הנזק של האונס. המחברת מציגה דרכים בהן הדין יוכל, ככלל, להבין את האישה בצורה מיטבית, ובפרט את נזקי עבירות המין.
בית-המשפט הפדרלי לערעורים (9th Cir.) פרסם את החלטתו בנוגע לתביעת פיצויים נזיקית של עצור בגוואנטנמו. חמד, עצור שהוגדר כ"לוחם אויב", תבע יותר ממאה נציגי ממשל וביניהם רוברט גייטס, שר ההגנה דאז. תביעתו כללה טענות על יחס אכזרי ולא אנושי, הארכת מעצר שרירותית, מניעת הליך הוגן ועינויים. בית-המשפט קבע שעל-פי החוק לטיפול בעצורים אין לבית-המשפט סמכות עניינית לדון בעניין. הדיון היה סביב שני סעיפים בחוק אשר מורים כי בענייני עצורים זרים שהוגדרו כ"לוחמי אויב", לבתי-המשפט לא תהיה סמכות לדון בבקשות להופיע בפני שופט ובתביעות אחרות נגד ממשלת ארצות-הברית ופקידיה.
בקליפורניה נחקק חוק חדש הקובע כי אם נאשם מפיץ הקלטות אינטימיות וחסויות כגון תמונות או קטעי וידאו, כדי לגרום למצוקה נפשית מכוונת לקורבן, מדובר בפגיעה בפרטיות הנחשבת לעבירה. נטען כי הגרסה הסופית של החוק היא הרבה פחות שאפתנית מאשר הטיוטות הקודמות שלו. קיימת הסכמה רחבה למדי שהחוק כפי שעבר אינו עושה הרבה בפועל, למשל בשל הצורך להוכיח את כוונת הנאשם לגרום מצוקה נפשית לקורבן, היעדר תחולה של החוק על מקרים בהם לא היה ברור שההקלטה תישאר פרטית, או מקרים בהם האקרים עושים שימוש בהקלטות אלו ללא ידיעת המצלם המקורי.
לאחרונה ניתנה החלטה על-ידי בית-המשפט החוקתי של דרום אפריקה בנוגע לחוק הקובע כי שני ילדים עד גיל 15 המקיימים יחסי מין, גם אם בהסכמה, יכולים להיות מואשמים באונס סטטוטורי והמשמעות היא, בין היתר, שהם לא יוכלו בעתיד להתקבל לעבודה בקרבת ילדים. השופטת סיסי קהמפף קבעה שישנם אספקטים בחוק הפוגעים בזכות לכבוד ובזכות לפרטיות אשר מוגנות בחוקה של דרום אפריקה. כמו כן, ההחלטה קבעה כי ישנה פגיעה בסעיף בחוקה הקובע כי עקרון טובת הילד הוא הערך העליון שמוביל כל החלטה הקשורה לילד. עניין נוסף אליו התייחסה קהמפף הוא שעצם האישום הפלילי לקטין מתחת לגיל 16 אינו חוקתי.
מדיניות ה"ילד אחד" בסין גורמת לסחר הולך ומחריף בילדים ובנשים. בחמש השנים האחרונות בתי-המשפט הרשיעו כ-19,000 סוחרי ילדים, ומומחים טוענים שזהו רק קצה הקרחון. הסנקציות הפליליות של מקרים אלה כוללות מאסרי עולם ואף עונשי מוות במקרים קיצוניים. בעת שהחוק מטיל עונשים פליליים חמורים על החוטפים, הוא אינו מפעיל אף סנקציה על הקונים של הילדים, אלא אם כן הוכחה התעללות פיזית בילדים. השר לביטחון פנים בסין הקים משרד מיוחד להתמודדות עם הבעיה המחמירה, ובקרוב יחל תהליך בשיתוף בית-המשפט העליון בסין להגברת החקיקה והאכיפה בנושא.
