בית-המשפט העליון של ארצות-הברית הסכים לדון בעניין Hall v. Florida בתיקו של אסיר שנטען לגביו כי מגבלתו האינטלקטואלית פוטרת אותו מגזר-דין מוות בגין רצח ואונס שביצע בשנת 1978. פסיקת בית-המשפט העליון עתידה לבאר את השאלה שנותרה פתוחה מאז פסיקתו לפני כעשור בעניין Atkins v. Virginia, והיא כיצד לקבוע האם אסיר הלוקה בשכלו במידה קשה דיה פטור מגזר-דין מוות. הפסיקה הקודמת, משנת 2002, קבעה כי מדינות לא יוכלו להטיל גזר-דין מוות על בעלי פיגור שכלי, שכן הדבר עלול להוביל להרשעות שגויות, אך ההחלטה הותירה בידי המדינות עצמן להגדיר את הקריטריונים כיצד יאובחן אותו פיגור. מאז, כשלו מדינות רבות המטילות גזר-דין מוות בבניית מבחן שיכיל קריטריונים המתאימים לרצון בית-המשפט העליון. כעת נושאים רבים את עיניהם לפסיקת השופטים, במה שמסתמן כאתגר המשפטי החשוב ביותר בתחום עונשי המוות מזה שנים.
בית-המשפט העליון בהודו הפך החלטה דרמטית שניתנה בשנת 2009 על-ידי בית-המשפט הגבוה בדלהי, על-פיה יחסים הומוסקסואליים הוכרו כחוקיים. לטענת בית-המשפט העליון, על הפרלמנט לדון ולהכריע בנושא. לפי סעיף 377 לחוק העונשין ההודי, שקיים 153 שנים, יחסי מין בין בני אותו מין נחשבים כעבירה שדינה עד 10 שנות מאסר. אף שלעיתים נדירות, אם בכלל, משתמשים בסעיף הזה לצורך תביעה – המשטרה המקומית נעזרת בו לעיתים קרובות כדי להטריד הומוסקסואלים.
הסנאט והפרלמנט של אורוגואי אישרו את הצעת החוק להכשיר את הייצור, המכירה והצריכה של מריחואנה במדינה. אם נשיא המדינה יאשר סופית את החוק בחתימתו, אורוגוואי תהפוך למדינה הראשונה בעולם המסדירה עניין זה בחוק רשמי. הצעת החוק גרמה למחלוקת רבה, מאחר והיא מנוגדת להוראות האמנות הבינלאומיות לפיקוח על סמים, לרבות האמנה משנת 1961 האוסרת על ייצור ואספקה של סמים נרקוטיים.
במאמרו, Decriminalization, How Can It Be Legitimized and How Far Should It Go?, בוחן הנס ברנד שפר (University of Hamburg) שינויים אפשריים בדיני העונשין כתוצאה מהתפתחויות תרבותיות וטכנולוגיות. לדידו, חלק משיטות המשפט האזרחי, כגון דיני חוזים, השכילו לאמץ תיאוריות של יעילות כלכלית, אולם אלו טרם הוטמעו במשפט פלילי שנתמך בעיקר בתיאוריות של תגמול, הרתעה ועונש. כך, למשל, במקרים בהם נעשה פשע ללא קורבנות, ממליץ מחבר המאמר ליצור הרתעה על-ידי הטלת קנסות מאשר הרתעה באמצעות גזירת עונש מאסר, זאת על-מנת ליצור יעילות כלכלית. יתרה מכך, מחבר המאמר גורס כי יש לצמצם את הסנקציות הפליליות, לדוגמה על-ידי הורדת דרגת חומרתם של פשעים נטולי קורבנות, כך שלא ייחשבו ל"פשע".
בספרה "The Prohibition of Torture in Exceptional Circumstances" בוחנת מישל פארל (University of Liverpool) האם עינויים יכולים להיות חוקיים בנסיבות חריגות. לדעתה תרחיש "הפצצה המתקתקת" הוא פיקציה המעוורת אותנו מהמציאות, והרחיקה חוקרים רבים מלבחון לעומק את משמעות העינויים. פארל סוקרת את המחשבות והדעות השונות בנושא, ומציגה דרך ראייה חדשה על חוקיות העינויים באמצעות תיאוריה ביקורתית וסקירה של העינויים באלג'יריה, המלחמה בטרור ועוד.
