בעניין Ligon v. City of New York בית המשפט לערעורים (2nd Circ.), קבע כי תכנית האכיפה "עצור וחפש" של משטרת ניו יורק, אשר מאפשרת לשוטרים לעצור אנשים במקומות ציבוריים ללא עילה מיוחדת ולחפש בכליהם אחר כלי נשק, מתבצעת בצורה שמפלה בין אזרחים על בסיס גזעם. לפיכך, נמצא כי התכנית פוגעת בתיקון הרביעי המגן על אזרחים מפני חיפושים בלתי-סבירים. בכך, בית-המשפט קיבל את קביעתה של הערכאה הראשונה, לרבות דרישותיה להגביר את הבקרה על השוטרים המבצעים חיפושים ולשדרג את האימונים שלהם במטרה לעקור מן השורש את הגזענות בקרב השוטרים המחפשים. פסיקה זו, בדומה להלכת בן-חיים הישראלית, מיועדת להגביר את הביקורת השיפוטית על העבודה המשטרתית, במטרה להגן על אזרחים ולהבטיח את זכותם להליך הוגן.
במדינות דמוקרטיות זכות הציבור לדעת, ובגדרה זכותו להיחשף לאינפורמציה ולמסמכי הממשלה, הינה מובנית מאליה. מאמרו של לויד היטושי מייר (Notre Dame Law School), "Politics and the Public’s Right to Know", בוחן את השאלה האם זכות הציבור לדעת טומנת בחובה גם חובת גילוי זהותם של לוביסטים או של תורמים למפלגות או למועמדים מסוימים. המאמר סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של זכות הציבור לדעת בארה"ב, מסביר את הסיבות הנפוצות לתמיכת הציבור בזכותו לדעת על פעולות של הממשלה, אשר הציבור הוא השחקן המרכזי בהן, ומבקר אותן. לבסוף מסביר המאמר מדוע זכות הציבור לדעת צריכה לחול רק בתחומים ספציפיים של הרובד הפרטי.
באתר I-CONnect, מוחמד ערפה (Alexandria University, Egypt) סוקר את טיוטת החוקה החדשה של מצרים שפורסמה על-ידי הממשלה הזמנית בתמיכת הצבא. החוקה החדשה אמורה לתקן את החוקה האיסלמיסטית שהתקבלה בשנת 2012. הטיוטה מעגנת מספר ערכי יסוד דמוקרטיים, כגון שלטון החוק, שוויון לנשים, הזכות הליך הוגן וחופש העיתונות.
בית המשפט הפדרלי של מחוז ניו-ג'רזי קבע בעניין King v. Christie כי חוק חדש האוסר על קיומם של טיפולים לשינוי נטיה מינית של קטינים הינו חוקתי. מתנגדי החוק טענו כי הוא פוגע בזכותם לחופש הביטוי, מכוח התיקון הראשון לחוקה. השופטת הכירה בכך שהחוק מגביל את הזכות לחופש הביטוי, אך מצאה שהגבלה זו היא חוקתית מכיוון שהיא עומדת בתנאי הקשר הרציונאלי הדרוש (Rational Basis Scrutiny).
