דב פוקס (University of San Diego) בוחן במאמרו "Interest Creep" את הדרך שבה אינטרסים ממשלתיים וחברתיים משפיעים על ההלכה הפסוקה. לדבריו, אינטרסים אלו לא נבחנים בקפדנות דומה לזכויות העומדות מולם, דבר העלול להוביל לחוסר הבנה ולניתוח לא נכון של האינטרסים בפסיקה. פוקס מדגים את התופעה באמצעות ניתוח של אינטרס המדינה ברעיון ה"חיים הפוטנציאליים", המוכר מאז פרשת Roe v. Wade, והשפעתו על תחומים עכשוויים של הפלות, בחירת יילוד וסוגיות הנוגעות לשימוש בתאי גזע.
במאמרו "The New Sex Discrimination", טוען זקרי קריימר (Arizona State University) כי הדרך שבה המשפט מתייחס לאפליה מגדרית כבר אינה רלוונטית. במקום להתייחס לקבוצה שאליה שייך הטוען לאפליה (נשים, גברים, נשים הרות וכו'), קריימר גורס כי יש לבחון את הפרט כאינדיבידואל, ולבחון כיצד הגורם המפלה התייחס לביטוי הייחודי של המגדריות של הטוען לאפליה. מקור ההשראה למודל זה הוא מודל האפליה הדתית, אשר מעניק מסגרת דינמית להגנה על ביטוי דתי אינדיבידואלי.
ג'ופרי מילר (NYU) מציג הסדרי קניין מהתורה ומהברית החדשה כמקור עשיר להשראה לתיאוריה ולפרקטיקה של דיני הקניין בימינו. בבסיס מאמרו, "Property in the Bible" עומדת העובדה כי הטקסט התנ"כי עוסק באופן מפורט בסוגיות קנייניות כהעברת בעלות, וכן קובע כללים קניינים הגיוניים וישימים בסוגיות שונות. לדעתו, בעת הזו התמודדו עם קביעת סוגיות קנייניות ושמירה על רכוש פרטי באופן יעיל ביותר – באמצעים טכנולוגים פחותים בהרבה מאלו העומדים לרשותנו כיום.
במאמרו "The Ontology of Consent" מפריד לארי אלכסנדר (University of San Diego) בין המצב הנפשי של הסכמה והסממנים החיצוניים של אותו מצב נפשי, במטרה להבין מהי אותה "הסכמה" וכיצד יש להתייחס אליה ואל הסממנים החיצוניים שלה במשפט.
