מאמרו של מייקל וולצר, "דילמת הסיכון", הוא בגדר מועט המחזיק את המרובה, בהציגו שאלות חשובות מאוד בדבר הלחימה בטרור ובהציעו את תשובותיו להן, לשיטתו. חלק מדבריו של וולצר נוגעים במישרין בטענות שעלו במאמרים קודמים שלנו, שבהם הצענו דוקטרינה אתית בדבר הלחימה בטרור. אנחנו מודים למערכת כתב-העת על האפשרות שהעניקה לנו להגיב על טענותיו של וולצר. בהזדמנות זו נוסיף ונבהיר חלקים אחדים של הדוקטרינה שלנו ונשתמש בה.
באותם מאמרים קודמים הצבענו על סוגיה מרכזית שהלחימה בטרור מעוררת כאשר הטרוריסטים פועלים מקרב אוכלוסייה שאינה מעורבת במישרין בפעילות טרור. וולצר מאמץ את הסוגיה הזאת כ"סוגיית-הליבה של העניין כולו… מה מידת הסיכון שחיילינו צריכים ליטול על עצמם במאמציהם להפחית את הסיכונים שהם משיתים על אזרחים כאשר הם מגיבים על מתקפות של אותם… טרוריסטים?"
ראו גם מייקל וולצר "תגובה לאסא כשר ועמוס ידלין".
