בית-המשפט באילינוי, ארצות-הברית, פסק כי החוק שחוקקה המדינה על-מנת לטפל במשבר הפנסיה מפר את חוקת אילינוי. בדצמבר אשתקד, המחוקק המדינתי העביר חוק המתקן את תוכנית הפנסיה לעובדי המדינה, במטרה להקטין את החוב של המדינה. החוק אישר את העלאת גיל הפנסיה, וכן הפחית את התוספת השנתית בפנסיות לעובדים שפרשו. לטענת עובדי המדינה וגימלאיה, חוקת אילינוי אוסרת על הפחתת תגמולים ופיצויים מהמשכורת, ועל-כן החוק אינו חוקתי. בניגוד לטענת המדינה כי מותר לתקן חוק זה במצבי חירום, קיבל בית-המשפט את עמדת העובדים והגימלאים, וקבע כי מדינת אילינוי לא יכולה להפר את הבטחתה לעובדיה בנוגע לזכויות הפנסיוניות שלהם, מפני שהבטחה זו מוגנת חוקתית, ועל-כן ביטל את החוק.
נשיא ארצות-הברית ברק אובמה הציג בימים האחרונים רפורמת הגירה, שאמורה להסדיר את מעמדם של כחמישה מיליון מהגרים השוהים בארצות-הברית באופן בלתי-חוקי. רפורמת ההגירה צפויה להגן על המהגרים מפני גירוש ותאפשר לרבים מהם לעבוד באופן חוקי בעזרת אישור שהייה זמני. עם זאת, היא אינה מסדירה נתיב התאזרחות עבורם. הרפורמה תקודם באמצעות סמכות הנשיא להוציא צווים ביצועיים, ובעקבות כך טוענים הרפובליקנים שמדובר במהלך שאינו חוקתי, מכיוון שהנשיא מעניק לעצמו סמכויות יתר ולמעשה עוקף את הקונגרס באמצעות הצווים. בתגובה לכך, הדגיש אובמה שהוא נאלץ להפעיל צו זמני, ורק הקונגרס יוכל לחוקק חוק שיאפשר רפורמה ממשית בהגירה.
לאחרונה הגיע לפתחו של בית-המשפט העליון בבריטניה מקרה של אזרח בריטי בשם מיין פאם, מוסלמי בן 30, שהורשע במעורבות בפעילות טרור. פאם עומד בפני הסגרה לארצות-הברית באמצעות אמנת הסגרות דו-צדדית בין בריטניה לארצות-הברית שנכנסה לתוקף בשנת 2007. בנוסף, משרד הפנים הבריטי המליץ לשלול את אזרחותו של פאם, מכוח סעיף 40 לחוק האזרחות הבריטי, המקנה לו סמכות לעשות זאת בהנחה והדבר יועיל לטובת הציבור. פאם טוען ששלילת אזרחותו על-ידי בריטניה מנוגדת לחוק הבינלאומי לפי אמנת האו"ם משנת 1954 בדבר אנשים מחוסרי אזרחות.
מזכירת המדינה הבריטית, תרזה מאי, הכריזה על הצעת חוק חדשה ללוחמה בטרור שתכליתה להילחם באיומים השוטפים על הביטחון הלאומי בבריטניה. החוק המוצע מבקש להרחיב את האמצעים למניעת טרור כך שבין היתר הרשויות יוכלו לעכב נסיעות בינלאומיות של אנשים הנחשדים ברמת סבירות גבוהה כמפגעי טרור פוטנציאליים, ואף לכפות על חשודים בטרור להעתיק את מגוריהם בתוך המדינה וזאת על אף הפגיעה החמורה בחופש התנועה שמהלך זה צפוי לגרום.
מספר פוליטיקאים באוגנדה ניסחו לאחרונה הצעת חקיקה אנטי-הומוסקסואלית חדשה, העתידה להיות מוצגת בפני הפרלמנט האוגנדי עד סוף השנה, כך לפי דיווחי התקשורת במדינה. חקיקה זו באה להחליף את החוק הקודם שנחקק באוגנדה, ה-Anti-Homosexuality Act, שקבע בין היתר כי כל קיום יחסים בין בני אדם מאותו המין הוא אסור, ושהעונש הצפוי לאדם שיורשע בביצוע מעשים הומוסקסואליים הוא מאסר עולם. החוק, שזכה לגינוי בינלאומי נרחב – ובראשו גינויו של בית-המחוקקים האמריקאי והנשיא ברק אובמה – נפסל באוגוסט האחרון על-ידי בית-המשפט החוקתי באוגנדה. כעת מבקשים הפוליטיקאים לנסח חוק חדש שיחליף את קודמו, והוא יתמקד באיסור על עידוד הומוסקסואליות. דו"ח של סוכנות אמנסטי שיצא לאור מוקדם יותר השנה, מלמד כי כשני שליש ממדינות אפריקה נקטו בלגליזציה נגד הומוסקסואלים, ובתוכם, כמובן, אוגנדה.
בשל קשיים הכרוכים בהשגת תרופות המשמשות בהוצאה להורג בזריקה הפכו הוצאות להורג בדרך זו בארצות-הברית לבעייתיות. המחוקקים באוהיו וביוטה נדרשו למצוא פתרונות למחסור הצפוי בתרופות. על-אף היות הבעיה זהה, נקטו המחוקקים בגישות שונות: באוהיו אישר ה-House Committee הצעת חוק שמטרתה להגן על ספקי התרופות על-ידי שמירה על האנונימיות שלהם. הצעה זו יסודה בטענת ה-State Prisons Agency לפיה, ללא מתן הבטחה לשמירה על סודיות זהותם של ספקי התרופות, אלו לא יסכימו לספקן; ביוטה לעומת זאת, כעשור לאחר שנאסר על ביצוע הוצאה להורג בירי של כיתת יורים, אושרה ההצעה לחזור לשיטה זו. מגישתם של המחוקקים משתמע כי מקור הבעיה הוא בנורמות של תעשיית התרופות. אולם, יש הטוענים שהסיבה למחסור מקורה בממשלות של מדינות אירופיות, אשר במטרה להביא לביטול עונש המוות מפסיקות לייצא את התרופות המשמשות בהוצאות להורג.
השתתפו בהכנת הסקירה: בני בורשטיין, עדי מילר, מיכל פינוס ודרור שריג ערך: ניב אמיתי.
