בית-המשפט לערעורים בטקסס, ארצות-הברית, קבע כי חוק ההסכמה המשתמעת (Texas's Implied Consent Law), המתיר לשוטרים ליטול דגימת דם מנהגים החשודים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, אינו חוקתי. בית-המשפט הסתמך על פסיקתו של בית-המשפט העליון של ארצות-הברית בפרשת Missouri v. McNeely, שם נקבע כי התיקון הרביעי לחוקה האמריקאית עשוי לדרוש צו המתיר את דגימת הדם במהלך חקירת נהג החשוד בנהיגה בשכרות. כאשר השוטר יכול באופן סביר להשיג צו לפני לקיחת הדגימה, ומבלי לפגום ביעילותה של החקירה באופן משמעותי, הרי שהתיקון הרביעי לחוקה מחייבו לעשות כן.
תקנות חופשת הלידה המשותפת להורים (The Shared Parental Leave Regulations 2014) נכנסו לתוקפן בבריטניה. החל מה-5 באפריל 2015 יוכל כל הורה המצפה לילד (בין אם לקראת לידה ובין אם בעקבות הליך אימוץ) לצאת לחופשת-לידה בת 50 שבועות שתיקבע על-פי העדפותיו. ההטבות שהותקנו כוללות את האפשרות עבור זוג הורים לצאת לחופשה ביחד או לחוד; לחלק את החופשה או לנצלה ברציפות; אבות יוכלו לצאת לחופשה בת עד 50 שבועות, בעוד שבעבר הרף הועמד על 26 שבועות. ככלל, תכנון מתווה חופשת הלידה הפך לגמיש ונוח יותר עבור ההורים. מצד המעסיק, אם ההורה מבקש לנצל את חופשתו בפעם אחת רצופה, הרי שהוא מחויב להסכים לכך. ככל שההורה מעוניין להתוות את חופשתו לפי רצונו יהיה עליו לקבל את הסכמת מעסיקו.
מעניין לדעת! ישראל זוחלת אחרי בריטניה בהעברת הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת אבהות), המיטיבה עם אבות ומאפשרת להם להיעדר מעבודתם לשלושה ימים לצורך ליווי בת-זוגם, או נוכחותם בלידה. דין היעדרויות אלה יהיה כדין היעדרות מפאת מחלה. בנוסף, מציע התיקון לאבות שמונה ימי היעדרות לאחר הלידה, כאשר חלקם ייחשבו כחופשה וחלקם כימי מחלה.
בית-המשפט האירופי לצדק (ECJ) קבע שפליטים המבקשים מקלט על-בסיס הומוסקסואליות לא יתבקשו עוד להוכיח את נטייתם המינית. בכך ביטל בית-המשפט את הנוהג שהיה קבוע, לפיו מבקש המקלט צריך לענות על שאלות סטריאוטיפיות וחודרניות הנוגעות לחיי המין שלו. כמו כן, בית-המשפט קבע כי הגשת ראיית מדיה, או ביצוע פעולה להוכחת הנטייה המינית, אסורות גם לבקשתו של הפליט, שכן מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות ובכבוד-האדם. לא זאת בלבד, בית-המשפט הוסיף שאי-הזדהות כהומוסקסואל בעת הגשת הבקשה והצהרה על כך רק בשלב מאוחר יותר לא תביא לירידה באמינות ההצהרה, שכן עצם היותם קהילה נרדפת במקומות מסוימים בעולם עשויה להביא לכך שיסתירו את נטייתם בהצהרתם הראשונית.
בית-המשפט לערעורים בג'ורג'יה, ארצות-הברית, פסק כי הורים לילד בן 13 שפתח חשבון פייסבוק פוגעני עלולים להיות מואשמים ברשלנות. בחשבון הפייסבוק המזויף הציג הילד את אחת מבנות כיתתו בצורה מעליבה, מינית וגזענית. על-אף שהילד נענש בבית-הספר, המשיך החשבון לפעול במשך אחד-עשר חודשים עד שנמחק על-ידי חברת פייסבוק. בית-המשפט קבע כי על-אף שאין לראות בהורים אחראים לעצם פתיחת החשבון, ניתן לראות באי-מחיקת החשבון על-ידם רשלנות בשל היעדר "פיקוח סביר". בהתאם לכך אישר בית-המשפט את המשך ההליך הנזיקי נגד ההורים בגין הנזק הנפשי שנגרם לילדה.
מומחים לזכויות אדם מטעם האו"ם ניסו להשתמש בטענות הקשורות לבריאות-הנפש כדי למנוע את הוצאותו להורג של סקוט פנטי שנידון למוות לאחר שרצח את הוריה של אשתו. המומחים טענו שלפנטי היסטוריה של מחלות נפש, ביניהן סכיזופרניה, דיכאון, בעיות בתפקוד המוח, הזיות ומחשבות רצחניות בנוגע לבני משפחתו, כך שהוצאתו להורג תהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. לפי בכירים באו"ם, הוצאת פנטי להורג היא בגדר שרירות ואכזריות מיסודה לפי הסטנדרטים הבינלאומיים. אחד המומחים באו"ם סבור כי ייתכן שהחלטתו של פנטי לוותר על זכותו לייצוג משפטי ולייצג את עצמו השפיעה על החלטת בית-המשפט להוציאו להורג. למרות הטענות היצירתיות והחדשניות, הוצאתו להורג בוצעה כמתוכנן ב-3.12.2014.
השתתפו בהכנת הסקירה: אושרה גואטה, מור גנון, עידו מור-חיים, נועם רובינשטיין, יהונתן רובנס.
ערכה: רינת כהן.
