בית-המשפט המחוזי בהאג אישר את הסגרתו של אזרח רוסי לארצות-הברית, אשר על-פי החשד מעורב בפשעי סייבר חמורים שנזקם נאמד במאות מיליוני דולרים. על-אף בקשתה של רוסיה להסגיר את החשוד אליה, הוא יועבר לניו-ג׳רזי, ויואשם בפריצה למאגרי מידע השייכים לבנקים ולקמעונאים גדולים בארצות-הברית, שדרכם קיבל גישה ליותר מ-160 מיליון מספרי כרטיסי אשראי. החשוד טען שהסגרתו לארצות-הברית תאפשר למדינות נוספות מלבד ניו ג׳רזי להעמידו לדין על עבירות אחרות שבגינן לא הסגירו אותו, וזוהי למעשה הפרה של הסכם ההסגרה בין הולנד לארצות-הברית. עם זאת, בית-המשפט קבע כי ההסגרה תהיה לארצות-הברית מפני שבקשת ההסגרה מצידה קדמה בארבעה-עשר שבועות לבקשה שהוגשה על-ידי רוסיה.
בית-משפט פלילי בפריז הרשיע שלושה אנשים בפשעי שנאה, לאחר שצייצו הודעות הומופוביות באתר המדיה החברתית טוויטר. בית-המשפט גזר על השלושה קנסות בסכומים של 300–500 אירו לאחר שיצרו האשטאגים (hashtags) עם הודעות דוגמת "בואו לשרוף הומואים" ו-"הומואים צריכים למות". מדובר בפעם הראשונה שבית-משפט צרפתי הרשיע משתמשים בטוויטר בעקבות פשע שנאה על בסיס נטייה מינית.
בית הנבחרים של ארצות-הברית אישר הצעת חוק האוסרת על מתקנים פדראליים לעשות שימוש בכספים ציבוריים לצורך ביצוע הפלות. הרוב הרפובליקני התכוון להעביר הצעת חוק קיצונית יותר, שנועדה לאסור על ביצוע הפלות החל מהשבוע ה-20 להריון בתנאים מסויימים, אולם נשות המפלגה התנגדו לכך נוכח הכללת קורבנות אונס תחת איסור זה, אלא אם כן דיווחו על האונס למשטרה. בשנים האחרונות נראית מגמה של בית-המשפט לסכל חוקים מגבילי הפלות בדרכים שונות. דוגמה לכך היא פסיקתו של בית-משפט פדראלי לערעורים, אשר פסק צו מניעה על חוק באריזונה המונע מנשים לבצע הפלה מטעמיים בריאותיים לאחר שבעה שבועות של הריון. נושא הפסקת הריון הוא נושא שנוי במחלוקת גם בישראל ועבר תהפוכות מאז קום המדינה. כיום הפלה הינה עבירה פלילית אלא אם מתקיימים שני חריגים: מעבר ועדה מיוחדת שבוחנת התקיימותם של חריגים מסויימים וכן ביצוע ההפלה במקום מסודר.
מעניין לדעת! ההצבעה לאישור החוק תוכננה במכוון להתקיים ביום השנה ה-42 לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בארצות-הברית בעניין Roe v. Wade, בו נקבע כי חוקים שמתייחסים להפלות כפליליות מהווים פלישה בלתי חוקתית לפרטיות.
בית-המשפט לערעורים במלזיה פסל חוק האוסר על גברים להתחפש לנשים בהתאם לחוקי השריעה בשל היותו בלתי חוקתי. חוקים האוסרים על גברים להתחפש לנשים מקובלים מאוד במלזיה, וקיימים בכל שש-עשרה המדינות והטריטוריות הפדרליות במדינה המוסלמית. בתשובה לעתירה שהוגשה על ידי שלושה טרנסג'נדרים מוסלמים, קבע בית-המשפט כי על אף שדת האסלאם נקבעה בחוקה הפדראלית כדת הרשמית במלזיה, תחולתה החוקתית מוגבלת לעניינים הנוגעים בדין האישי כגון נישואים, גירושים וירושה. החלטת בית-המשפט בעניין גררה תגובות זועמות של קבוצות אסלאמיות הקוראות להחלת חוקי השריעה במלזיה באופן גורף.
בית-המשפט הגבוה לערעורים במצרים אישר את הרשעתם ומאסרם של שלושה פעילי מחאה בולטים בגין הפרת החוק הדרקוני של המדינה העוסק במחאות. החוק, האוסר על קיומה של התכנסות פוליטית המונה יותר מעשרה בני אדם ללא אישורה של הממשלה, הופעל מאז חקיקתו בשנת 2013 נגד אלפי פעילים התומכים בדמוקרטיה. ארגון HRW מתח ביקורת על החוק עוד במועד ניסוחו, בטענה שהוא חורג במידה ניכרת מהמגבלות המותרות על-פי החוק הבינלאומי על זכות ההפגנה והמחאה. משרד הנציב העליון לזכויות אדם של האו״ם גינה אף הוא את החוק, באומרו שאין להתייחס לאדם כעבריין ולרדוף אותו, כאשר כל רצונו הוא להציף ענייני זכויות אדם באמצעות מחאות שקטות ומסודרות.
בשבוע שעבר עצר בית-המשפט העליון בארצות-הברית את הוצאותיהם להורג של שלושה רוצחים מורשעים באוקלהומה, וזאת בטרם נשמע ערעורם בנוגע לחוקתיות זריקת סם המידזולם הקטלנית. באפריל האחרון, בהוצאתו להורג של קלייטון לוקט, נכשלה הזרקת הסם כאשר הנידון התעורר, פירכס מכאבים ונפטר מהתקף לב לאחר 43 דקות. לאור מקרה זה, ארבעה נידונים נוספים הגישו את ערעורם בטענה שהזרקת הסם אינה חוקתית ומהווה עונש אכזרי ובלתי-רגיל. למרות זאת, ב-15 בינואר אחד הנידונים הוצא להורג לאחר שבית-המשפט באוקלהומה אישר את הריגתו תוך הסכמה לדון בסוגיה המשפטית לאחר-מכן. חוסר יכולתו של בית-המשפט באוקלהומה לחון זמנית את הנידון נבעה, ככל הנראה, מכשל בירוקרטי, ולפיכך נעשתה פנייה מיוחדת לבית-המשפט העליון בבקשה שיאסור את הוצאתם להורג של האסירים הנותרים בטרם תתברר הסוגיה.
השתתפו בהכנת הסקירה: בני בורשטיין, עידו מור-חיים, הילה מנור, נועם רובינשטיין ויהונתן רובנס. ערך: ניב אמיתי.
