משפט בין-לאומי והדין ההומאניטארי:
קווין ג'ו הלר (Melbourne Law Schoo) פרסם ניתוח ביקורתי של פסק-הדין בעניין נשיא סיירה ליאון צ'רלס טיילור, ושואל אם העונש שהושת על טיילור – 50 שנות מאסר – הוא אכן מידתי ביחס למעשיו.
המועמד לנשיאות קניה ביקש מבית-המשפט הפלילי הבין-לאומי (ICC) לדחות את העמדתו לדין כדי לאפשר לצוותו להתמודד עם ההאשמות שהוטחו נגדו בגין הטבח בשנת 2007 בו נהרגו מעל 1,200 אזרחים קנייתיים.
כפי שדווח באתר משפט ועסקים לפני שבועיים, רשת החדשות האמריקאית NBC הדליפה תזכיר פנימי של משרד המשפטים האמריקני בנוגע למדיניות הסיכולים הממוקדים של ארצות-הברית, המתייחס, בין השאר, למדיניות חיסולם של אזרחים אמריקנים בארצות זרות. פרסום זה ערר סערה בקרב פרשנים פוליטיים ומשפטיים אמריקניים, כולל בבלוגים שונים באינטרנט. נוח פלדמן מרשת בלומברג טוען כי בפועל, מדיניות הממשלה הנוכחית היא לאכוף גם את ההליך ההוגן של אזרחים וגם את שלטון החוק בכלל, בעוד שאיליה סומין סבור כי העובדה שהתזכיר מתייחס אך ורק למפקדים בכירים במערך אל-קעידה, פחות או יותר מצדיקה את המדיניות. ג'ופרי קורן (South Texas College of Law) מכיר בכך שהמינוח המשפטי של התזכיר אינו מספיק ברור ושקוף, אך לדידו הצורך האסטרטגי בסודיות, במיוחד בכל הנוגע להליך איסוף ובחינת המידע על האויב, הינו לגיטימי, ויש לסמוך המקצוענים שמקבלים את ההחלטות בנוגע לחיסולים.
בעוד שיש מי שטוען שלמרות הביקורת, הפיקוח הקיים של הקונגרס על חיסולים ממוקדים מבטיח את הצדק והחוקיות של ההליך, הולך ומתעצם מחנה שדורש שערכאה משפטית תהיה בעלת סמכות פיקוח בלעדית בנושא. גישתו הכללית של מחנה זה היא להקים בית-משפט שיבחן את החומר הראייתי של רשויות הביטחון, והוא זה שיחליט אם יש לתת אישור לחיסול. בית-המשפט ינהל דיונים מאחורי דלתיים סגורות, במודל דומה ל-Foreign Intelligence Surveillance Court (FISC), אשר נוסד בשנות ה-70 על-מנת לפקח על האזנות ומעקבים סודיים ברחבי העולם. רוברט צ'נסי מהבלוג Lawfare מעלה מספר נקודות מעניינות למחשבה בנושא, ומסכם כי ביקורת שיפוטית לפני החיסול תהיה עדיפה על המצב הנוכחי. מעניין לציין כי התנגדות להחלת ביקורת שיפוטית מגיעה דווקא מצד ארגוני זכויות אדם, כגון ה-ACLU, אשר חוששים כי הדבר יהווה חותמת גומי להמשך המדיניות הנוכחית, ומעדיפים מנגנון של פיצויים עונשיים עבור חפים מפשע שניזוקים בחיסולים אלו. יש כאלו שטוענים כי יש להרחיב את הסמכות של ה-FISC, ולתת לו סמכות שיפוט על חיסולים ממוקדים, אך גם על עמדה זו ישנה ביקורת חריפה.
משפט וטכנולוגיה:
בתוך הדיון הסוער על הסמכות להפעיל מזל"טים מחוץ לגבולות המדינה (ראו ידיעה קודמת), שון סוליבן (University of New Mexico) מזכיר לנו שארצות-הברית משתמשת במזל"טים גם בתוך המדינה. במאמרו החדש הוא סוקר את הסוגיות הקשורות לזכות לפרטיות והחופש מחיפוש שרירותי בכל הנוגע לשימוש במזל"טי אבטחה בארצות-הברית, ואיך בתי-המשפט צריכים להתייחס לטכנולוגיה חדשה שעלולה להפר זכויות אלו.
הסוכנות הצרפתית להגנה על מאגרי מידע פתחה בהליכים נגד חברת גוגל בטענה כי זו אינה עומדת בתנאים החלים עליה מתוקף החוק האירופאי לשמירה על פרטיות.
בפסיקת בית-משפט השלום בפתח תקווה בעניין אפלדורף נ' יצחק ואח' נקבע כי הפצת תוכן מלא באמצעות פרוטוקול RSS יכולה, בנסיבות המתאימות, לעלות לכדי ויתור על הגנת זכויות היוצרים.
הרב לין, במאמרו "Defining Self-Defense for the Private Sector in Cyberspace", דן בשאלת ההגנה העצמית האקטיבית במרחב הווירטואלי. שאלה דומה העלה קודם לכן יהונתן קלינגר, ברשימתו "מה אתם אומרים על חוק שי דרומי לאבטחת מידע?", אשר פורסמה באתר זה.
רשימתו של דיוויד ארדוס, "Mustn’t Ask, Mustn’t Tell: Could New EU Data Laws Ban Historical and Legal Research?", שפורסמה בבלוג UK Constitutional Law Group , מתריעה בפני האפשרות שכללי הגנת הפרטיות במידע המוצעים על-ידי האיחוד האירופאי (General Data Protection (Regulation מחמירים למדי, ועשויים להקשות על מחקר משפטי או היסטורי עתידי.
משפט חוקתי:
שר המשפטים של לבנון אישר החלה של נישואין אזרחיים במדינה, כל עוד בני-הזוג רשומים כחסרי דת.
ארגון האומות המאוחדות ביקר בחומרה את יוזמת החוק של הממשל המצרי אשר דורש קבלת אישור של הרשויות על-מנת לקיים הפגנות, ומתן שיקול-דעת מלא לרשות האם לאפשר את ההפגנה. החוק מאפשר להעניש גורמים אשר ישתתפו בהפגנות ללא האישורים הנדרשים. בנוסף, הממשל המצרי חסם את הגישה לאתר הסרטונים YouTube בטענה שהוא מאפשר את פרסום הסרט השנוי במחלוקת, "Innocence of Muslim".
איילין קאוונה (University of Oxford) בוחנת במאמרה, "The Irish Constitution at 75 Years: Natural Law, Christian Values and the Ideal of Justice", את השימוש שעושה בית-המשפט העליון האירי בחוק הטבעי מהקמת מדינת אירלנד ועד ימינו, וזאת בשים דגש על פרשיות מעוררות מחלוקת (שדנו, בין השאר, בזכות לאמצעי הגנה מהריון, שאלת הפליליות של אקטים הומוסקסואליים, ובאיסור על הפלות), ועל האופן בו שופטי בית-המשפט העליון האירי נחלקו בדעותיהם בין הענף ה"נוצר"'-שמרני לבין הענף ה"דיגינטארי"-ליברלי.
סון נגוק בואי (Vietnam National University) טוען במאמרו, "Confucian Constitutionalism: Classical Foundations", שרעיון החוקה אינו אנדמי למערב, וניתן לזהות רעיונות חוקתיים גם בפילוסופיה הקונפוציאנית הסינית הקלאסית.
מדינת אילנוי חוקקה חוק המאשר נישואין חד-מיניים, והפכה למדינה התשיעית בארצות-הברית אשר מאפשרת זאת.
מהנעשה בארץ:
מחקר חדש אשר התבצע על-ידי הרשות השופטת, בדק ומצא דרך לאמוד את העומס אשר מוטל על כל שופט על-ידי בחינת מספר התיקים ומתן פרמטרים שונים למשקלם. כלי חדש זה יאפשר למערכת בתי-המשפט דרך נוספת לייעל את הליך הקצאת העבודה שלהם.
דיני מסים:
לטענת פול קארון (TaxProf Blog), למרות מאמציהם המשותפים של מדינות ה-G20 (20 המדינות המובילות בעולם), המדינות מתקשות לבצע תיחום והגבלה של רווחי תאגידים בין-לאומיים למדינות בהם הרווחים נוצרו, והחברות מעבירות את רווחיהן למדינות ללא מס. בהמשך לכך, מאמר חדש של המגזין The Economist טוען כי בעוד גופי גביית המס מתמקדים בגופים עסקיים מקומיים, מתן דגש על מיסוי בין-לאומי תוך ביצוע רפורמות גלובליות בניסיון לפרק את מקלטי המס תאפשר לרשויות לגבות עוד כ-20 טריליון דולר.
קניין רוחני:
מאמרו של אלקסנדר פיוקרט (Goethe University Frankfurt), "Intellectual Property: The Global Spread of a Legal Concept", מתאר שלוש טרנספורמציות משפטיות אשר הביאו לפרישתו חובקת העולם של הקניין הרוחני: המעבר מקניין במקרקעין ומיטלטלין לקניין רוחני בשלהי המאה ה-18 במערב אירופה; המעבר ממערב אירופה לשאר העולם בעידן הקולוניאלי במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20; והמעבר מהגנה על ידע חדש להגנה על ידע מסורתי של קהילות ילידיות במדינות מפתחות.
ספרו של סמואל רי'צרדסון משנת 1794, "Pamela: or, Virtue Rewarded" , היה אחד מרבי המכר הראשונים בעת החדשה. לצד הצלחתו המסחרית, ספר זה נפל קורבן להעתקות אינספור ולהדפסות במהדורות לא מאושרות. בתור שכזה, הוא הפך לאמת המידה לשימוש בחוק זכויות היוצרים הראשון באנגליה (Statute of Anne). מאמרו של ג'יימס אלכסנדר (University of Pittsburgh), "Richardson and Copyright", מתחקה אחרי מאמציו של ריצ'רדסון לתבוע את מפרי זכויותיו ביצירה, ובוחן את הדקויות של דוקטרינת זכויות היוצרים המוקדמת של אמצע המאה ה-18.
דיני עונשין:
אליזבת שיהי (University of Ottawa), ג'ולי סטאבס (University of New South Wales) וג'וליה טומלי (University of Auckland) משוות במאמרם, " Defenses' to Homicide for Battered Women: A Comparative Analysis of Laws in Australia, Canada and New Zealand", את ההגנות העומדות לנשים מוכות שרצחו את בעליהן באוסטרליה, קנדה וניו-זילנד.
איירין מנטה (Hofstra University) טוענת במאמרה, " The High Cost of Low Sanctions ", כי בניגוד להנחה האינטואיטיבית שעדיף להטיל סנקציות מזעריות עבור הפרות של חוקים לא יעילים, יוצר שינוי בתפיסת הליך החיקוק, במיוחד בתחום הזכויות יוצרים, אשר בה המחוקק מעביר חוקים לא יעילים, אבל מצדיק את זה בכך שהעונש הוא מזערי. לתופעה זו יש השפעות שליליות ויש לבחון חוקים שאינם מזיקים, לכאורה, מחדש.
ריצ'ארד לאו (University of San Francisco), פיטר נויפלד (Cardozo School of Law), סטיבן דריזין (Northwestern University) ואנדרו טסליץ' (American University) דנים במאמרם, "Promoting Accuracy in the Use of Confession Evidence: An Argument for Pre-Trial Reliability Assessments to Prevent Wrongful Convictions", במנגנונים הפרוצדוראליים שנועדו למנוע קבלת עדויות, לרבות הודאות, שנגבו על-ידי רשויות החוק באופן פסול ומציעים דרך ראויה לטיפול בנושא.
פ.ס. רקמן (Rock Valley College) פרסם סקירת ספרות בנושא חנינה: "The Study of Mercy: What Political Scientists Know (and Don't Know) About the Pardon Power".
דיני תאגידים:
בפסיקה חדשה של בית-הדין הכלכלי נקבע כי בעל מניות מיעוט יכול להוות כבעל עניין אישי. קביעה זו יכולה למנוע מבעלי מניות מיעוט להשתתף בהצבעות אסיפה כלליות בעניין אשר נוגד את טובת החברה אך משרת אותם באופן ספציפי.
ג'סי פריד (Harvard Law School) הציג במסגרת הפורום לממשל תאגידי של הארווארד את מאמרו "Delaware Law as Lingua Franca: Theory and Evidence" , הבוחן אמפירית את השפעת נוכחותם של קרנות הון סיכון (Venture Capital) על המעבר של חברות ההזנק (Startup) המושקעות לדיני דלאוור.
מאמרם של גורדון סמית' (Brigham Young University) ודריאן איברהים (University of Wisconsin), "Law and Entrepreneurial Opportunities", בוחן את תפקידו של החוק במעגל ההזדמנות היזמית – אם על דרך דיני הקניין, ההכרחיים לפיתוח של רעיונות חדשניים, ואם על דרך של דיני התאגידים והבנקאות, המבססים את העירבון המוגבל, מאפשרים לקיחת סיכונים, ובכך מקטינים עלויות ליזמים.
אקדמיה:
"כשל ממשל' הוא מונח שהוכנס לשימוש בשנות השישים של המאה שעברה, בד בבד עם השימוש ההולך ורווח במונח "כשל שוק". מאמרו של ברק אורבךUniversity of Arizona) ), "What Is Government Failure?", מבהיר את משמעותו של המושג "כשל ממשל", בהקשרו הרגולטורי, ומנסה לבסס לו משמעות קוהרנטית. במאמר נוסף מאת ברק אורבך, "How Antitrust Lost Its Goal", מתוארת ההיסטוריה של הסדרי ההגבלים העסקיים בארצות-הברית, ואת האופן בו מטרתם נטשטשה מעידוד תחרות ל"רווחת הצרכן".
מאמרם של סטפן ווייט (University of Hamburg) וירג גוטמן(University of Hamburg) , "On the Wrong Side of the Law – Causes and Consequences of a Corrupt Judiciary", מתאר תוצאות מחקר אמפירי הבודק פרמטרים המשפיעים על רמת השחיתות בקרב שופטים.
אנדרה סטבנג (University of Arizona), מתאר במאמרו "Some Thoughts on Economic Reasoning in Appellate Courts and Legal Scholarship", דוגמאות מהשימוש שעושה בית-המשפט בנורווגיה במתודולוגיות כלכליות.
קימברלי בראון (Warwick University) מצביעה במאמרה, "A Human Right Against Social Deprivation", על הזכות שלא לסבול מ"שלילה חברתית", היינו, הזכות להזדמנות מינימאלית לחוות קשר אנושי והכלה חברתית.
ד"ר יובל לבנת (התכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב) מתייחס בפוסט "בית הדין לעבודה כמגן המהגרים" בבלוג לסה פסה, לתפקיד שמילא בית-הדין לעבודה בהגנה על זכויותיהם של מהגרי העבודה בישראל.
המאמר "Managing Systemic Risk in Legal Systems", מאת ג'.ב.רוהל (Vanderbilt University) דן בניהול סיכונים בשיטות משפט – כיצד יש לזהות ולהתייחס לסיכונים שיטתיים. המאמר מציע מודל חמש-מימדי לניתוח החסינות של שיטת משפט, בוחן את השבריריות של מערכות משפט והגורמים החיצוניים והפנימיים המסייעים לה, ומנתח את הנושא באמצעות מודל robust yet fragile.
דיוויד דיזנהאוז (University of Toronto), פרסם בSSRN- פרק מתוך הספר " The Tragedy of Liberty". הפרק, שנקרא "Freedom Under an Order of Public Law: From Hobbes Through Hayek to Republicanism ", עוסק בקשר בין חוק וחירות.
