המאמר עוסק בתרגום לעברית של קובץ החוקים האזרחי האוסטרי משנת 1811, ה-ABGB, אשר נערך על-ידי משכיל גליצאי ופורסם כספר בשנת 1876. המתרגם, משה יהודה ליב הלוי פייערשטיין, היה יליד ותושב של העיירה סקאלא (Skala Podolskaya) שבמזרח גליציה, שהיא כיום במערב אוקראינה. קובץ החוקים האזרחי האוסטרי, שרובו עדיין בתוקף באוסטריה, מבוסס על המסורת הרומניסטית תוך שהוא משלב בתוכו את רעיון המשפט הטבעי. המאמר מתרכז במתן תשובה לשתי שאלות: האחת – מהו הרקע האידיאולוגי שהניע משפטן גליצאי, החי בקיסרות האוסטרית, להשקיע מאמץ רוחני רב שנים בתרגום מגרמנית לעברית של מעשה חקיקה מקיף, בעל 1,502 סעיפים, ואף להוסיף פירוש רחב משלו על כל סעיף וסעיף, תוך התייחסות מעדכנת במקומות רבים אל הפסיקה והחקיקה השייכות לעניין. השאלה האחרת – כיצד הצליח מחבר הספר לתרגם דבר חקיקה מודרני יחסית לשפת העבר, שהמסורת המשפטית שלה היא בעלת רקע מושגי שונה.
מחבר המאמר גורס כי הרקע האידיאולוגי נמצא בזרם ההשכלה היהודית כפי שהתגבשה בחוג מסוים בגליציה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. אנשי חוג זה שאפו להעניק ליהודים, באמצעות החינוך, השכלה כללית בענפי המדע, בתרבות ובאומנות. הם שמו דגש מיוחד בידיעת העברית ככלי אשר מאחד את היהודים ומספק להם גישה ראויה למסורת הדתית והתרבותית של היהדות. עם זאת, אנשי חוג זה החזיקו בדעה כי על יהודי גליציה להיות אזרחים נאמנים לממלכה האוסטרו-הונגרית, המיטיבה איתם, וכי עליהם לשמור על חוקיה. תרגום קובץ החוקים האזרחי האוסטרי מפתח את ידיעת השפה העברית, ובכך מהווה תרומה למימד התרבותי-היהודי הייחודי. בתוך כך הוא מאפשר ליהודים הבקיאים בשפה העברית ובמקורות היהדות להכיר מקרוב את חוק הממלכה, ועל-ידי כך להימנע מטעויות משפטיות ומהטלת אחריות אזרחית לנזקים.
באשר למלאכת התרגום, המאמר מתאר את דרכו המיוחדת של מחבר הספר תוך כדי הדגמה. למאמר מצורף נספח ובו רשימה של מונחים מיוחדים על-פי סדר הופעתם בסעיפים שבקובץ החוקים האזרחי. הרשימה מוקדשת למונחים עבריים הממחישים את כושר היצירה הלשונית של המחבר ואת בחירותיו המקוריות.
הנחה סבירה היא כי הספר לא מצא משתמשים רבים. שמו ויצירתו של מחבר הספר שקעו בתהום הנשייה. מטרת המאמר היא להציב מצבת זיכרון למשפטן יהודי בעל שיעור-קומה בתחומי המשפט והלשון העברית.
