לאחרונה נתקלים יותר ויותר ממשתמשי אתר YouTube בהודעה הבאה: "This video is no longer available due to a copyright claim". התפשטות התופעה מתרחשת משום שאתרי הווידאו הפופולריים הרחיבו את שימושם בתוכנת זיהוי המאתרת קבצים המפרים זכויות יוצרים שנקראת Contact ID. התוכנה מאפשרת לבעלי זכויות יוצרים לאתר קבצי וידאו שמפרים את זכויותיהם. ברגע שמזוהה הפרה שכזו יש בידי בעל זכויות היוצרים שלוש אפשרויות: האחת, להפיק רווח מהימצאות הווידאו ב-YouTube, למשל על-ידי הצמדת פרסומות לסרטון; השנייה, לעקוב אחר סטטיסטיקת הצפיות של הווידאו, ללא מניעת צפייה בסרטון; השלישית, חסימת השימוש בווידאו – בין באמצעות חסימה מוחלטת, חסימת השידור במדינות מסוימות והשתקת הקול של הסרטון. אחת הביקורות העיקריות על פעילות זו מופנית מכיוון משתמשי YouTube. משתמשים אלו, כאשר מואשמים בהפרת זכויות יוצרים, כפופים להשלכות מידיות שיכולות להגיע עד להשבתת ערוץ ה-YouTube שלהם.
שלב נוסף בתכנית האסטרטגית "אירופה 2020" של האיחוד האירופי יוצא לדרך: המלצת חקיקה בנושא הגנה על סודות מסחריים ועסקיים וידע מקצועי אושרה על-ידי האיחוד והועברה למדינות החברות, במטרה שיחלו בתהליך חקיקה פנימי להטמעת החוקים. דירקטיבה זו הוצעה על-ידי ועדת-משנה של הנציבות האירופית, האחראית על "פיתוח מדיניות תעשייתית בעידן הגלובליזציה", אחת משבע מטרות-העל של תכנית האסטרטגיה הכלכלית "אירופה 2020". מטרה נוספת של הועדה היא קידום חקיקה תחרותית ועידוד הפיתוח והמחקר הטכנולוגי, במיוחד במדינות החלשות באירופה, והעלאת אחוז ההשקעה במחקר ופיתוח לכדי שלושה אחוזים מהתל"ג באירופה. חקיקה זו הוצעה לאחר שבמחקרים של האיחוד האירופי התגלתה שונות גדולה בין חוקי ההגנה על הקניין הרוחני של מדינות היבשת. גורם זה, כך נטען בדברי ההסבר לחקיקה, מהווה חסם המונע מחברות לקיים עסקאות מחוץ למדינותיהן, מתוך חשש ל"גניבת" הידע כתוצאה מהחשיפה לשווקים חדשים. הנציבות האירופית מפיצה מדי שנה מספר דירקטיבות, המהוות המלצות חקיקה, כאשר למדינות החברות באיחוד או מושפעות ממנו (לרבות מדינת ישראל) ניתנות מספר שנים להטמיע בחקיקתן.
בית-המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון הורה לאחרונה לבתי-המשפט תחתיו לבחון את סוגית תשלום שכר הטרחה וההוצאות המשפטיות בתביעות פטנטים. השאלה עלתה בעניין Kilopass Technology, inc. v. Sidense Corporation, בו חברת קילופס תבעה את יריבתה סידנס על כך שהאחרונה עיצבה מחדש את כרטיסי הזיכרון שהיא מייצרת והעתיקה אותם. קילופס הפסידה בתביעה ובית-המשפט חייב אותה בתשלום ההוצאות המשפטיות, על אף שפעלה בתום-לב לאור מכלול הנסיבות. השקפה זו של בית-המשפט מגיעה בתקופה בה יש עומס של תביעות על הפרת פטנטים. צמצום תביעות הפטנט שמוגשות "בקלות דעת" הינו נושא פופולרי בקרב המשפטנים המחפשים פתרון לבעיה. ייתכן בהחלט כי נטל תשלום הוצאות המשפט של הזוכה בתביעה אשר יושת על חשבון המפסיד, ירתיע הגשת תביעות הפרת פטנטים "בקלות דעת", ובכך יצומצם משמעותית העומס בבתי-המשפט המטפלים בנושאים אלו.
לאחרונה הגישה חברת Paid, המתמחה בפיתוחים אינטרנטיים ובמכירות פומביות באינטרנט, תביעת הפרת זכויות יוצרים נגד חברת eBay בבית-המשפט הפדרלי של מסצ'וסטס. Paid טענה כי המחשבון האינטרנטי לחישוב עלויות משלוח שבשימושה של eBay, מפר את זכויות היוצרים שלה. בבעלות Paid ארבעה פטנטים הנוגעים לחישוב עלויות משלוח ומיסים בזמן אמת באינטרנט, וביניהם, פטנט שהוגש בשנת 2002 והונפק בשנת 2008, הכולל מחשבון, המבוסס על מיקומו של הקונה ומחשב בזמן אמת את עלויות המשלוח של פריטים המוצעים למכירה במכירה פומבית באינטרנט. Paid טוענת כי הראתה את מחשבון המשלוח שלה ל-eBay כבר בשנת 2001, יותר משנה לפני ש-eBay השיקה מחשבון משלוח משלה. למרות ש-eBay הביעה עניין בפיתוח מחשבון כזה, היא סירבה לרכוש רישיון להפעלתו מ-Paid. בשנת 2003, Paypal, חברת בת של eBay, הגישה בקשה לרישום פטנט עבור מחשבון משלוחים באינטרנט. הבקשה של Paypal לרישום הפטנט נדחתה בעקבות הבקשה לרישום הפטנט של Paid. כעת, Paid מבקשת סעדים שונים מבית-המשפט, וביניהם צו מניעה, פיצויים כספיים על הפרת זכויות יוצרים ושכר טרחת עורך-דין.
האם הסעיף השביעי לחוקת ארצות-הברית, שעניינו, בין היתר, זכותו של אזרח למשפט מול חבר מושבעים בעניינים אזרחיים, מקנה זכות למשפט בפני חבר מושבעים בעניינים העוסקים בתוקפו של פטנט? מראשית שנות ה-90, עורכי פטנטים ובתי-משפט הניחו כי החוקה אכן דורשת שמושבעים יחליטו על תוקפם של פטנטים. במאמרו החדש "Why Do Juries Decide If Patents are Valid?" מאתגר מארק א' למלי (Stanford Law School) הנחה זו. לדידו, ביום בו השאלה תוצג בפני בית-המשפט העליון של ארצות-הברית, הוא לא יפרש את התיקון השביעי לפי ההנחה השכיחה כיום, על-פיה קיימת הזכות למשפט בפני חבר מושבעים לצורך קביעת תוקפו של פטנט, ואף אם כן, לא תתפרש הזכות כרחבה, לפחות לא כפי שהיא מיושמת בפועל כיום. במאמר מסביר למלי כי לאורך ההיסטוריה המושבעים כמעט ולא החליטו בעניין תוקפו של פטנט. ולכן לא ברור מדוע הנחת היסוד, לפיה מוקנית לכל אזרח הזכות למשפט בפני חבר מושבעים בעניינים אלו, היא כה שגורה. לדעתו, הסרת המושבעים מרוב התיקים העוסקים בקביעת תוקף הפטנט תשנה את ההליך והדיון המשפטי בדרכים חשובות.
